בכל מרפאת סוכרת בישראל יש את השאלה הזו, והיא נשאלת לרוב בחצי לחישה, אחרי שהמרשם כבר נכתב: זה בטוח? האינטרנט מלא באזהרות, שכנה שמעה משהו על הלבלב, וקרוב משפחה שלח קישור. התרופה עצמה הפכה בשנים האחרונות לאחת המדוברות ברפואה, וככל שהשימוש בה גדל כך גדל גם נפח החשדות שנלווה אליה.
בקצרה
- נתונים שהוצגו ב-28 בספטמבר 2026 בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת במילאנו נשענים על מרשמי הבריאות הלאומיים של דנמרק, שוודיה ונורווגיה.
- הבדיקה נדרשה על ידי רשויות הרגולציה כתנאי באישור המקורי של התרופה, ולא נעשתה ביוזמת החוקרים.
- בקבוצה שקיבלה את התרופה אובחנו 131 מקרים של סרטן הלבלב, ובקבוצת ההשוואה 123 מקרים. גם במינונים הגבוהים ובטיפול הממושך לא נמצאה עלייה בסיכון.
- המעקב נמשך בין שנה וארבעה חודשים לשנה ועשרה חודשים בממוצע, וכל המשתתפים היו מטופלים עם סוכרת מסוג 2 ולא מי שנוטלים את התרופה להרזיה בלבד.
החשד הספציפי בעניין הלבלב אינו המצאה של רשתות חברתיות. הוא מלווה את המשפחה הזו של תרופות מאז שהגיעה לשוק, ורשויות הרגולציה באירופה דרשו מהיצרן, כתנאי באישור המקורי, לבדוק אותו על אוכלוסייה אמיתית ולא רק במעבדה. התוצאות של הבדיקה הזו הוצגו ב-28 בספטמבר 2026 בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת במילאנו.
מי נכלל בבדיקה
במקום לגייס מתנדבים, החוקרים נכנסו למרשמי הבריאות הלאומיים של דנמרק, שוודיה ונורווגיה, שבהם רשומה כל תרופה שנמכרה וכל אבחנת סרטן שנרשמה. משם הם שלפו מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שהתחילו בתרופה לסוכרת ולהשמנה (Semaglutide), והתאימו לכל אחד מהם מטופל דומה שהתחיל באותה נקודה בטיפול תרופה אחרת לסוכרת: אינסולין, תרופה מקבוצת הסולפונילאוריאה או תרופה שמוציאה סוכר בשתן.
בסך הכול נוצרו 97,464 זוגות מותאמים, והמעקב אחריהם נמשך בין שנה וארבעה חודשים לשנה ועשרה חודשים בממוצע, אחרי תקופת המתנה של שנה שנועדה לנטרל סרטן שהיה קיים עוד לפני תחילת הטיפול. גיל המשתתפים בפתיחה נע סביב שנות השישים לחייהם.
בקבוצה שקיבלה את התרופה אובחנו 131 מקרים של סרטן הלבלב. בקבוצה שקיבלה תרופות סוכרת אחרות אובחנו 123 מקרים. ההפרש הזה קטן מכדי להעיד על דבר.
התמונה חזרה על עצמה בכל אחת משלוש המדינות בנפרד, וגם כששני מדדים נוספים נבדקו בנפרד: מי שקיבל את המינונים הגבוהים ביותר, ומי שנטל את התרופה לתקופה הארוכה ביותר. בשני המקרים לא נמצאה עלייה בסיכון. פרופ' אנטון פוטגור מאוניברסיטת דרום דנמרק באודנסה, שהציג את הניתוח, מסר שהעבודה, שנשענת על נתוני מרשמים לאומיים משלוש מדינות, לא מצאה עלייה בסיכון לסרטן הלבלב בהשוואה לתרופות אחרות להורדת סוכר.
למה בכלל חשדו
התרופות מהמשפחה הזו פועלות גם על הלבלב, ובשלב מוקדם של פיתוחן נרשמו מקרים של דלקת הלבלב אצל מטופלים. דלקת חוזרת של הלבלב היא גורם סיכון מוכר לסרטן באיבר הזה, ומכאן נבנתה שרשרת ההיגיון שהדאיגה את הרגולטורים. שרשרת היגיון אינה ממצא, אבל היא מספיקה כדי לדרוש בדיקה.
לממצא יש גם הסתייגויות. זהו ניתוח על נתונים קיימים, לא ניסוי אקראי, והוא נערך במימון היצרן, גם אם במסגרת דרישה רגולטורית מחייבת. תקופת המעקב של שנה עד שנתיים קצרה ביחס לקצב שבו סרטן הלבלב מתפתח, ולכן היא אינה יכולה לשלול סיכון שמופיע אחרי עשר או חמש עשרה שנים. בנוסף, כל המשתתפים היו מטופלים עם סוכרת מסוג 2, והמסקנה אינה חלה אוטומטית על מי שנוטל את אותו מרכיב פעיל למטרת הרזיה בלבד, במינונים אחרים ובגיל צעיר יותר.
מי שמזריק את התרופה הזו, או שוקל להתחיל בה, יכול לקחת מכאן דבר אחד מוגדר: החשד הספציפי בעניין סרטן הלבלב נבדק על כמאה אלף אנשים בשלוש מדינות, והוא לא אושש. זו חתיכת מידע מוצקה במקום שבו עד עכשיו היו בעיקר שמועות, גם אם אינה אישור גורף לכל שאלה שמתעוררת סביב התרופות האלה ואינה תחליף לשיחה על תופעות הלוואי שכן מתועדות.
להרחבה בנושא תרופות הסוכרת וסרטן הלבלב
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם מספרי המקרים בשתי הקבוצות וציטוט החוקר
- catalogues.ema.europa.eu › רישום הניסוי במרשם רשות התרופות האירופית, עם הדרישה הרגולטורית
- medscape.com › דיווח מקצועי, עם הפילוח לשלוש המדינות ומקור המימון
