את החיסון נגד נגיף הפפילומה נותנים בישראל בבית הספר, בכיתה ח', והשיחה בבית סביבו עוסקת כמעט תמיד בדבר אחד: מניעת סרטן צוואר הרחם. זו גם הסיבה שבגללה החיסון נכנס לתוכניות החיסון בעולם, וזו המטרה שלפיה נמדדת הצלחתו. בשיחה הזאת כמעט לא עולה השאלה מה יקרה לאותה נערה כשתיכנס להריון, חמש עשרה שנה אחר כך.
בקצרה
- המחקר פורסם ב-7 באוקטובר 2026 בכתב העת BMJ, והוא נשען על מרשמי האוכלוסין של שוודיה.
- מתוך 624,713 הלידות, 92,620 היו של נשים שקיבלו את החיסון לפני ההריון, כלומר כ-15 אחוזים.
- הפחתת הסיכון הייתה גדולה יותר אצל מי שחוסנה לפני גיל 17.
- זהו מחקר תצפיתי, והחוקרים מדגישים שהוא אינו מוכיח שהחיסון הוא שגרם לשיפור.
מחקר שפורסם ב-7 באוקטובר 2026 בכתב העת BMJ בדק בדיוק את זה. החוקרים, בהובלת ג'ונגסונג ג'אנג ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, זיהו 624,713 לידות ראשונות של עובר בודד אצל נשים בגילי 16 עד 35 בשוודיה בשנים 2006 עד 2023. מתוכן 92,620, כלומר כ-15 אחוזים, היו נשים שקיבלו את החיסון המרובע לפני ההריון.
מה נמצא ובאיזה היקף
התוצאים שנבדקו הם הדברים שמיילדת חוששת מהם: לידה לפני שבוע 37, לידה מוקדמת מאוד בשבועות 28 עד 31, ירידת מים לפני המועד או לפני תחילת הצירים, תינוק קטן או קטן מאוד לשבוע ההריון, לידת מת ומוות של היילוד. בכל אחד מהם נרשם אצל המחוסנות סיכון נמוך יותר מזה של מי שלא חוסנה.
גודל ההפחתה שונה מתוצא לתוצא. בלידה לפני שבוע 37 הסיכון היה נמוך בכ-5 אחוזים, כלומר הפרש קטן. בלידה מוקדמת מאוד, בשבועות 28 עד 31, הוא היה נמוך בכ-15 אחוזים. בירידת מים לפני תחילת הצירים ההפחתה הייתה כ-7 אחוזים, ובתינוק קטן מאוד לשבוע ההריון כ-8 אחוזים.
מתוך כל 100 לידות ראשונות בשוודיה, 15 היו של נשים שחוסנו לפני ההריון. בכל התוצאים שנבדקו הסיכון אצלן היה נמוך יותר.
למה בכלל יש קשר כזה
החוקרים מציעים שני מסלולים אפשריים להסבר. הראשון ישיר: החיסון מונע את ההידבקות בנגיף, ולנגיף עצמו נקשרו בעבר סיכונים בהריון. השני עקיף ומעניין יותר: החיסון מצמצם את הצורך בטיפול שמסיר רקמה מצוואר הרחם בעקבות ממצא בבדיקת סקר, וההליך הזה עצמו נקשר ללידה מוקדמת. ייתכן שחלק מהתועלת נובע מהליך שלא היה צורך לבצע.
החוקרים עצמם מסייגים את הממצא. זהו מחקר תצפיתי שמשווה בין קבוצות ולא ניסוי שבו הוקצה החיסון באקראי, ולכן אינו מוכיח סיבה ותוצאה. הנתונים תוקנו לעישון, למשקל בביקור ההריון הראשון, לאבחנות של האם, לטיפולי פוריות, לארץ המוצא, להכנסת המשפחה ולרמת ההשכלה, אבל גורמים שלא נמדדו עשויים להשפיע. המידע על הפלות ספונטניות היה חסר, והמסלולים הקליניים עצמם נבדקו רק באופן חלקי.
מגבלה נוספת נוגעת לסוג החיסון. העבודה בדקה את החיסון המרובע, כלומר זה שמכסה ארבעה זנים של הנגיף, ולא את החיסונים שמכסים יותר זנים ונמצאים בשימוש כיום בכמה מדינות. ולגבי הגיל: ההפחתה הייתה גדולה יותר אצל מי שחוסנה לפני גיל 17, מה שמתיישב עם ההיגיון שהחיסון יעיל יותר כשהוא ניתן לפני חשיפה אפשרית לנגיף.
לנערה בכיתה ח' ולהורים שלה, ממצא כזה אינו משנה את ההחלטה, אבל מוסיף לה שיקול. הסיבה המרכזית לחיסון נותרת מניעת סרטן, וההפרשים שנמדדו כאן קטנים ואינם הבטחה אישית לאף אישה. לפי המחקר, החיסון בטוח מבחינת ההריון שמגיע שנים אחר כך, ובנתונים הוא אף נקשר לתוצאות טובות יותר. למי שמתלבטת על מועד, הנתון על הגיל הוא הפרט המעשי ביותר כאן.
להרחבה בנושא החיסון נגד נגיף הפפילומה
- eurekalert.org › הודעת כתב העת BMJ, עם רשימת התוצאים והגורמים שתוקנו
- insideprecisionmedicine.com › סיקור ב-Inside Precision Medicine, עם הפילוח לכל תוצא
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם מגבלות העבודה ומסקנות החוקרים
