בכל בית מרקחת ובכל חנות טבע אפשר למצוא את המדף הזה. תוספים שמבטיחים אנרגיה לתאים, האטה של תהליכי הזדקנות ולפעמים גם הגנה על המוח, שנמכרים בלי מרשם. מי שאובחן במחלה מתנוונת שאין לה טיפול שעוצר אותה פוגש את המדף הזה כבר בשבועות הראשונים, לרוב בהמלצה של מכר ולא של רופא.
בקצרה
- התוצאות פורסמו ב-8 באוקטובר 2026 בכתב העת JAMA, והניסוי נערך ב-11 מרכזים רפואיים בנורווגיה.
- המשתתפים אובחנו במחלה בשנתיים שקדמו לניסוי, והם נטלו את התוסף או תרופת דמה במשך 52 שבועות.
- במדד החומרה המרכזי החמירו המשתתפים שנטלו את התוסף בכ-2.5 נקודות, בעוד קבוצת ההשוואה כמעט לא שינתה את מצבה.
- בצילומי מוח לא נמצאה כל השפעה על מערכת הדופמין, ותופעות הלוואי החמורות היו דווקא שכיחות פחות בקבוצת התוסף.
אחד השמות שחוזרים שם קשור למולקולה שנקראת NAD, מולקולה שמשמשת את התא בהפקת אנרגיה. במחלת פרקינסון נמצאו רמות נמוכות שלה בתאי המוח, ומניסוי קטן שנערך קודם עלה שתוסף מסוים מצליח להעלות אותן, ושאצל חלק מהמשתתפים נרשם גם שיפור קליני קל. על הבסיס הזה נבנה ניסוי גדול בהרבה, ותוצאותיו פורסמו ב-8 באוקטובר 2026 בכתב העת JAMA.
איך הניסוי נבנה
בניסוי, שנערך ב-11 מרכזים רפואיים בנורווגיה, השתתפו 410 אנשים בני 35 ומעלה שאובחנו במחלת פרקינסון בשנתיים שקדמו לכך, עם מחלה בשלב מוקדם וטיפול תרופתי מאוזן. מחציתם קיבלו את התוסף (Nicotinamide Riboside) במנה של 500 מיליגרם פעמיים ביום, ומחציתם קיבלו תרופת דמה, כלומר כמוסה זהה בלי חומר פעיל. גם המשתתפים וגם הצוותים לא ידעו מי קיבל מה.
המדד המרכזי הוא שאלון ובדיקה מקובלים שמעריכים את חומרת המחלה בשלושה תחומים: תסמינים שאינם תנועתיים, תפקוד בחיי היום-יום ובדיקה גופנית של התנועה. ציון גבוה יותר מתאר מחלה קשה יותר, והשאלה הייתה כמה ישתנה הציון בתוך שנה.

מה התקבל בסוף השנה
התוצאה הייתה הפוכה מהצפוי. בקבוצה שנטלה את התוסף עלה הציון בכ-2.5 נקודות בממוצע, כלומר המצב הורע, ובקבוצת תרופת הדמה הציון כמעט לא השתנה. ההפרש בין הקבוצות נטה לטובת תרופת הדמה, והוא קטן מההפרש שנחשב מקובל כבעל משמעות קלינית, כלומר אין כאן טענה שהתוסף מזיק באופן מורגש למטופל.
צילומי מוח בדקו אם התוסף מאט את הפגיעה במערכת הדופמין. לא נמצאה כל השפעה, לא להאטה ולא להחמרה.
בבדיקת התוצאים המשניים חזרה אותה תמונה. בארבעה מחמישה תוצאים לא נמצא הבדל בין הקבוצות, ובהם גם צילומי המוח שבדקו את מערכת הדופמין. בתוצא החמישי, שאלון שמודד תסמינים שאינם תנועתיים כמו שינה, מצב רוח ותפקוד מערכת העיכול, נרשמה החמרה גדולה יותר דווקא בקבוצת התוסף.
מבחינת הבטיחות אין כאן אזהרה. תופעות לוואי חמורות נרשמו אצל כ-8 אחוזים מהמשתתפים שנטלו את התוסף ואצל כ-14 אחוזים בקבוצת תרופת הדמה, כלומר שכיחות פחות בקבוצת התוסף. לדברי פרופ' חרלמפוס צאוליס, שעמד בראש צוות המחקר, התוסף העלה בבירור את חילוף החומרים של המולקולה בגוף, אבל זה לא תורגם לשיפור קליני.
המלצת החוקרים נוסחה בלשון ברורה. הם מבקשים ממי שמתמודד עם מחלת פרקינסון לא ליטול את התוסף הזה ולא תוספים אחרים שמעלים את אותה מולקולה, אלא במסגרת מחקר מבוקר. הם מוסיפים שהממצא אינו שולל תועלת במחלות אחרות, אך כל מחלה כזאת דורשת ניסוי משלה.
מחסור במולקולה שנמדד בתאים פגועים אינו מלמד שהשלמה שלה בכמוסה תשנה את מהלך המחלה, וניסוי קטן שהראה שיפור בקבוצת משנה אינו מספיק כדי לקבוע את זה. הדרך היחידה לדעת היא בדיוק מה שנעשה כאן: מאות משתתפים, הקצאה אקראית, שנה שלמה, ושום צד שאינו יודע מי מקבל מה.
להרחבה בנושא תוספי תזונה במחלת פרקינסון
- jamanetwork.com › המאמר המלא בכתב העת JAMA, עם כל התוצאים והמספרים
- eurekalert.org › הודעת אוניברסיטת ברגן, שחוקריה הובילו את הניסוי
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם המלצת החוקרים לציבור ועם המשך העבודה

