אדם בן 58 מגיע לרופא המשפחה עם סחרחורות. חצי שנה אחר כך, עם כאבי ראש. אחרי עוד שנה, בגלל מצב רוח ירוד. כל ביקור נראה עומד בפני עצמו, כל תלונה מקבלת הסבר משלה, ואף אחת מהן אינה נשמעת כמו ההתחלה של מחלת שכחה.
בקצרה
- התוצאות פורסמו ב-10 באוקטובר 2026 בכתב העת של אגודת האלצהיימר האמריקאית.
- 11 עד 15 שנה לפני האבחנה לא נמצא שום הבדל בין הקבוצות. ההבדלים מצטברים מאוחר יותר.
- טנטון וירידה בשמיעה היו שכיחים יותר בקבוצת המחקר כבר שש עד עשר שנים לפני האבחנה.
- מספר הביקורים במערכת הבריאות עלה בחמש השנים שלפני האבחנה, והעלייה החדה ביותר הייתה בשנה האחרונה.
מחקר שפורסם ב-10 באוקטובר 2026 בכתב העת של אגודת האלצהיימר האמריקאית בדק מה קרה לאנשים בחמש עשרה השנים שלפני שאובחנו באלצהיימר בגיל העבודה. חוקרים מאוניברסיטת אולו ומאוניברסיטת מזרח פינלנד השוו 407 אנשים שאובחנו במחלה לפני גיל 65 ליותר מ-4,000 בני גילם, והצליבו רשומות של מרפאות זיכרון בשני בתי חולים אוניברסיטאיים עם מרשמי הבריאות הארציים.
מה הופיע ומתי
בעשר השנים הראשונות שנבדקו, כלומר 11 עד 15 שנה לפני האבחנה, לא נמצא שום הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. ההבדלים מתחילים להצטבר מאוחר יותר, והראשונים שהופיעו היו בשמיעה: טנטון, כלומר צפצוף או רעש באוזניים, וירידה בשמיעה היו שכיחים יותר בקבוצת המחקר כבר שש עד עשר שנים לפני האבחנה.

בחמש השנים שלפני האבחנה ההבדלים התרבו. מי שאובחן מאוחר יותר באלצהיימר סבל בשכיחות גבוהה יותר מדיכאון, סחרחורות, כאבי ראש, חבלות ראש, אפילפסיה, הפרעות בכלי הדם במוח, מחלות בבלוטת התריס ובעיות שנקשרו לשתייה מרובה של אלכוהול. במקביל עלה מספר הביקורים במערכת הבריאות ועלה מספר האבחנות שנרשמו, והעלייה החדה ביותר נמדדה בשנה האחרונה שלפני האבחנה.
ההנחה שלא התאמתה
יתר לחץ דם והפרעות בחלבוני השומן בדם, שני גורמי הסיכון המבוססים ביותר לאלצהיימר בגיל המבוגר, לא היו שכיחים יותר בקבוצת המחקר מאשר בקבוצת ההשוואה. החוקרים עצמם מתארים את זה כממצא המפתיע ביותר שלהם.
גורמי הסיכון הקלאסיים לאלצהיימר, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה, לא בלטו כאן בכלל. מה שכן בלט היה טנטון וירידה בשמיעה, שנים לפני האבחנה.
ההסבר שהחוקרים מציעים הוא שמדובר אולי במחלה שונה בחלקה. בדברי יוהנה קריגר, בראש צוות המחקר באוניברסיטת אולו, הממצאים תומכים בתפיסה שאלצהיימר שמתחיל מוקדם אינו פשוט גרסה צעירה של אלצהיימר שמתחיל מאוחר. מכאן שהמנגנונים שמובילים אליו עשויים להיות אחרים, וגם הכלים לזהות אותו מראש אינם בהכרח אותם כלים.
החוקרים גם מזהירים מפני פרשנות יתר. לפי לאורה לפנן מאוניברסיטת אולו, ראשון החתומים על המאמר, מחלה אחת או תסמין אחד אינם מנבאים אלצהיימר, וההצעה היא לזהות את התבנית כולה ולא פריט בודד בתוכה. זהו גם מחקר על נתונים קיימים, שמראה אילו אבחנות נרשמו בפועל ואינו מוכיח שאיזו מהן גורמת למחלה.
עבור בן משפחה שמלווה אדם בשנות החמישים או השישים לחייו, המשמעות המעשית אינה לחפש סימן יחיד. אלצהיימר שמתחיל לפני גיל 65 מאובחן לרוב באיחור של כמה שנים מהופעת התסמינים הראשונים, בין היתר מפני שבגיל הזה התלונות מיוחסות לעומס, ללחץ בעבודה או לשחיקה. מי שמבחין בהצטברות של ביקורים רפואיים ושל תלונות שאינן מסתדרות זו עם זו, יחד עם שינוי בזיכרון או בתפקוד, יכול להעלות את התמונה הכוללת אצל רופא המשפחה ולבקש הפניה למרפאת זיכרון. זה אינו אבחון, אבל זה מקצר את הדרך אליו.
להרחבה בנושא סימנים מוקדמים לאלצהיימר
- medicalxpress.com › הודעת אוניברסיטת מזרח פינלנד, עם מערך המחקר וציטוטי החוקרים
- sttinfo.fi › הודעת אוניברסיטת אולו, עם הפילוח המלא לפי שנים
- kaleva.fi › סיקור המחקר בעיתון מאזור אולו, עם ההסבר לציבור

