מחקר שוודי: התזונה הנורדית נקשרה לתמותה נמוכה יותר, אך לא להגנה על הכבד מפני שחמת וסרטן

תזונה ים-תיכונית נשמעת מוכרת לכל מי שאי פעם ישב מול דיאטנית בקופת חולים. לצידה קיימת גם גרסה צפונית שלה, שבנויה על דגנים מלאים, דגים, שורשים, תפוחים ואגסים, פירות יער ושמן קנולה במקום שמן זית, והיא נחשבת כבר שנים לתזונה שמגנה על הלב ועל חילוף החומרים.

בשנים האחרונות הצטבר גם רמז שהיא עשויה להועיל לכבד. בניסוי מבוקר בן 12 חודשים בשוודים עם סוכרת מסוג 2 או עם טרום-סוכרת היא הפחיתה את השומן בכבד ושיפרה מדדי תפקוד. השאלה שנשארה פתוחה היא אם שיפור במדדים כאלה מוביל בסופו של דבר לפחות מחלות כבד חמורות, והיא השאלה שעבודה חדשה בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition ניסתה לענות עליה.

איך העבודה נבנתה

החוקרים, מאוניברסיטת אוהרוס שבדנמרק וממכון קרולינסקה שבשוודיה, חיברו שני מחקרי אוכלוסייה שוודיים גדולים ועקבו אחרי 64,406 נשים וגברים בגילי העמידה והזקנה במשך 24 שנים. המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בשלוש נקודות זמן, והנתונים הוצלבו עם מרשמי אשפוז, מרפאות חוץ, סרטן ופטירות.

במקום להשוות בין אנשים שבחרו מעצמם לאכול כך או אחרת, השתמשו החוקרים בשיטה שמנסה לחלץ מנתונים קיימים תשובה לשאלה היפותטית: מה היה קורה לאותם אנשים עצמם אם כולם היו עוברים לתזונה הנורדית הבריאה, אם כולם היו עוברים להמלצות התזונה האזוריות, ואם כולם היו ממשיכים כרגיל.

מה יצא ומה לא

בתוצאה שעמדה במרכז העבודה, כלומר מחלות כבד חמורות כמו שחמת וסרטן כבד, לא נמצא יתרון. הסיכון בתוך 24 שנים הוערך ב-0.53 אחוזים תחת התזונה הנורדית הבריאה, ב-0.70 אחוזים תחת ההמלצות האזוריות וב-0.64 אחוזים בלי שום שינוי. ההפרשים בין שלוש האפשרויות היו קטנים, והטווחים סביבם חפפו זה לזה.

בתוצאה המשנית, לעומת זאת, ההפרש היה ברור. הסיכון למוות מכל סיבה בתוך 24 שנים היה נמוך בכ-2.7 נקודות אחוז תחת התזונה הנורדית הבריאה בהשוואה למצב שבו לא נעשה שינוי, ונמוך בכ-1.7 נקודות אחוז בהשוואה להמלצות האזוריות. גם כשהושוותה התזונה הנורדית לקבוצה שההיצמדות שלה אליה הייתה נמוכה במיוחד, הופיע הפרש לטובתה דווקא בתוצאות הכבד.

המחברים עצמם מסכמים שהממצאים אינם מספקים תמיכה חזקה בשימוש בתזונה הנורדית כדי למנוע מחלת כבד מתקדמת, ושהם כן מחזקים את העדויות הקיימות לתועלת שלה בהפחתת התמותה הכללית. שתי הסתייגויות נדרשות כאן: העבודה כולה היא הערכה שמבוססת על מודל סטטיסטי ולא על אנשים שאכלו כך בפועל במשך עשורים, ומחלות כבד חמורות הן נדירות באוכלוסייה הזאת, כך שגם הפרש אמיתי היה קשה לזהות.

מי שמתמודד עם כבד שומני ומחפש תזונה שתעצור את התקדמות המחלה מקבל כאן תשובה פחות נוחה ממה שהכותרות על התזונה הנורדית הציעו עד כה. זה אינו נימוק לזנוח אותה: אותה תזונה עצמה נקשרה בעבודה הזאת לירידה ממשית בסיכון למוות מכל סיבה. ההחלטה מה לאכול כדי להגן על הכבד עצמו, ובמיוחד כשכבר התגלה שומן בכבד או כשיש צריכת אלכוהול משמעותית, שווה שיחה עם הרופא המטפל ולא הסתמכות על שם של תפריט.