החלטות רפואיות קטנות מתקבלות כל יום על בסיס אמון. אדם שמסכים לחיסון, הורה שמביא ילד לטיפת חלב, מי שלוקח תרופה שהרופא רשם בלי לקרוא את המאמרים שמאחוריה. כשהאמון הזה נשחק, רואים את זה בשיעורי התחסנות, בהיענות לטיפול ובנכונות להשתתף במחקרים.
בקצרה
- הסקר פורסם ב-10 באוקטובר 2026 וזו המהדורה השלישית שלו, אחרי 2018 ואחרי 2020.
- האמון הרב בחוקרים עצמם ירד מ-43 אחוזים ב-2020 ל-32 אחוזים ב-2025, הירידה הגדולה ביותר בסקר.
- בתחום החיסונים: כ-34 אחוזים יקבלו מיד חיסון שהומלץ להם, כ-48 אחוזים רוצים לשקול וכ-15 אחוזים נמנעים.
- הקרן מסייגת במפורש שהסקר מצביע על קשרים ולא על גורמים לירידה באמון.
ב-10 באוקטובר 2026 פרסמה קרן וולקאם הבריטית את המהדורה השלישית של הסקר הגלובלי שלה על יחס הציבור למדע, אחרי המהדורות של 2018 ושל 2020. הסקר נערך במהלך 2025 בקרב יותר מ-140 אלף אנשים ב-140 מדינות, כחלק מסקר העולם של גאלופ, בראיונות פנים אל פנים, בטלפון ובאינטרנט.
מה הנתונים מראים
הכיוון ברור. ב-2025 הביעו 72 אחוזים מהנשאלים אמון כלשהו במדע, לעומת 80 אחוזים ב-2020 ו-77 אחוזים ב-2018. כלומר האמון ירד מהשיא של תקופת הקורונה, ואף אל מתחת לרמתו שלפניה. במקביל עלה שיעור מי שמביעים מעט אמון או אינם מביעים אמון בכלל, מ-13 אחוזים בשתי המהדורות הקודמות ל-19 אחוזים.
הירידה החדה ביותר נמדדה באמון רב בחוקרים עצמם, מ-43 אחוזים ב-2020 ל-32 אחוזים ב-2025. זו הירידה הגדולה ביותר מבין כל הגורמים שהסקר שואל עליהם. עם זאת החוקרים נותרו מהימנים יותר בעיני הנשאלים מממשלות ומעיתונאים.
מי איבד את האמון
הפער הבולט ביותר הוא לפי מצב כלכלי. מבין מי שמדווחים שהם חיים בנוחות מהכנסתם, 39 אחוזים מביעים אמון רב במדע; מבין מי שמתקשים לכסות את ההוצאות, 20 אחוזים בלבד. הפער בין שתי הקבוצות גדל מ-13 נקודות אחוז ב-2018 ל-19 נקודות, ובין 2020 ל-2025 ירד האמון הרב ב-16 נקודות אצל המתקשים לעומת 10 נקודות אצל מי שחי בנוחות.
גורם נוסף שנקשר לאמון הוא החוויה במערכת הבריאות עצמה, וכאן הקשר חזק במיוחד.
מכל 100 אנשים בעולם, 26 נותנים אמון רב במדע. בקרב מי שסומך על בתי החולים והמרפאות במדינתו, 43 מכל 100.
בתחום החיסונים הנתונים מפורטים יותר. כ-34 אחוזים מהנשאלים אמרו שיקבלו מיד חיסון שהומלץ להם, כ-48 אחוזים רצו לשקול את העניין, וכ-15 אחוזים אמרו שהם נמנעים מחיסונים. הקרן מצביעה גם על פער בין תפיסה אישית ובין תפיסה ציבורית: 81 אחוזים אומרים שעבודת החוקרים מועילה לאנשים כמוהם, אך רק 37 אחוזים אומרים שהיא מועילה לרוב האנשים במדינתם, ו-20 אחוזים אומרים שהיא מועילה למעטים מאוד.
הקרן מסייגת במפורש שהסקר מצביע על קשרים ולא על גורמים, כלומר אין בו הוכחה למה האמון נשחק. ההסבר שמנהל הקרן, ג'ון-ארנה רטינגן, מעלה הוא הפוליטיזציה של חיסונים, של מסכות ושל צעדי בריאות ציבור בתקופת הקורונה. הסקר גם מצא קשר בין אמון נמוך במדע ובין אמון נמוך בממשלה ובמוסדות הלאומיים, תפיסה של שחיתות גבוהה ואי-שוויון כלכלי רחב.
מי שמתלבט על חיסון כלשהו עבור עצמו או עבור ילד צריך לדעת שהרוב הגדול של הנשאלים בעולם אינו שולל חיסונים אלא רוצה לשקול, וזו קבוצה גדולה פי שלושה מקבוצת הנמנעים. שיחה כזאת עם רופא המשפחה או עם רופא הילדים היא ההתנהגות השכיחה ביותר שהסקר מצא בעולם כולו, ולא סימן של חשדנות.
להרחבה בנושא אמון הציבור במדע
- wellcome.org › הדוח של קרן וולקאם, עם שלושת הממצאים המרכזיים והמתודולוגיה
- statnews.com › סיקור הסקר, עם הפילוח האמריקאי ועם דברי מומחים
- ca.investing.com › דיווח, עם נתוני החיסונים ועם דברי מנהל הקרן
