פרופ' רפי קרסו משוחח עם עם ד"ר יותם וייס, מרדים בכיר במרכז הרפואי ע״ש סורסקי, תל אביב.
ההתקדמות הטכנולוגית לא פסחה על חדר הניתוח, וניכרת בעולם ההרדמה בין היתר, באמצעות טכנולוגיות לניטור עומק ההרדמה של החולה המנותח.
הרדמה לניתוח הוא הליך רפואי זמני והפיך, בו הרופא המרדים משרה חוסר הכרה למטופל כדי למנוע יצירה של זיכרונות ותחושות, ואחראי על ניטור כל פעולות הגוף בזמן ההליך, לרבות, ניטור עומק ההרדמה.
בסוף הניתוח, הרופא המרדים אחראי להחזיר את המטופל לאוטונומיה ותפקוד מלאים כמובן, כפי שהיה טרום ההרדמה והניתוח.
סכנות ההרדמה עשויות להיות דיכוי תגובות לא רצוניות וחשובות, כמו האטת קצב הלב, הנשימה ועוד ולכן חשוב למרדים לשמור על הרדמה מאוזנת המותאמת אישית למנותח\ת בזמן אמת.
הסיכון בהרדמה קלה, כלומר, לא עמוקה מספיק, הוא מודעות ועוררות בזמן הניתוח, שהמטופל יזכור רגעים בזמן שהיה אמור להיות בהרדמה.
הסיכון בהרדמה עמוקה מידי, כלומר, מינון גבוה מדי של חומר הרדמה, יכול להוביל למצב של דליריום (Delirium). התופעה נגרמת לרוב עקב מעבר של סף הרדמה מעבר לכמות הנדרשת למטופל/ת.
דליריום הוא מצב זמני (ברוב המקרים) של בלבול, חוסר יכולת להתרכז ולהתמקד, התקשורת עם הסביבה ויכולות החשיבה נפגעות אשר יכול להתפתח עד כ-72 שעות מהניתוח.
הסיכוי ללקות בדליריום הוא פונקציה של גורמי הסיכון של המטופל כגון: גיל המטופל, מחלות רקע, עומק ההרדמה, משך הניתוח, סוג הניתוח וכו'
מטופל הסובל מדליריום לאחר ניתוח יכול להיות היפו אקטיבי, כלומר שקוע במחשבות, ולא ידע לענות על שאלות בסיסיות – מבולבל אך רגוע. ומנגד עשוי להיות היפראקטיבי, במקרה זה המטופל ישתולל, ינסה לתלוש צנרת ומכשירים שמחוברים אליו, ועלול להוות סכנה לעצמו.
חלק מהחולים אשר חוו דליריום לאחר הניתוח עלולים לפתח ירידה קוגניטיבית, גם חודשים לאחר הניתוח, אשר יכול להשפיע על איכות חייהם ועל הסובבים.
במצב של דליריום לאחר שבודקים את הסימנים החיוניים, מבצעים בדיקות ראשוניות של סימפטומים, ומוודאים שהסיבה להתנהגות היא לא כאב, חוסר חמצן וכד׳, פועלים לעזור לחולה להתגבר על המצב. ולכן מומלץ, לסייע למטופל/ת לחזור לאוריינטציה בהקדם ולבני המשפחה יכול להיות חלק משמעותי על ידי מספר פעולות כגון, החזרת משקפי ראייה, מכשירי שמיעה, להכניס את המשפחה לחדר ולסייע למנותח\ת דווקא לדבר ולא לשקוע.
כדי למנוע הרדמה חזקה מידי, משתמשים כיום טכנולוגיית בי ספקטרל אינדקס ,(BIS) המספקת ניטור מדויק של עומק ההרדמה על ידי פיענוח דפוסי EEG של המטופל בזמן הניתוח ועל ידי כך ניתן להבחין את ההשפעה של חומרי ההרדמה על כל מטופל באופן ספציפי בכל מהלך ההרדמה.
החיישן אשר מונח על מצח החולה, מתאים לכל החולים, החל מילדים מעל גיל שנתיים, ועד אנשים מבוגרים, עבורם מומלץ מאוד, בעיקר מעל גיל 65 הסבירות לדליריום, עולה משמעותית.
שימוש בניטור עומק ההרדמה, מאפשר התאמת חומרי ההרדמה ומינונם לכל מטופל על פי הפעילות המוחית שלו בזמן אמת וכך ניתן להפחית את כמות תרופות ההרדמה ולשפר את ההתאוששות.
