בשיתוף מדטרוניק
הרבה אנשים לא מודעים לכך ולא יודעים עד כמה חשוב האבחון המוקדם וכמה אנשים ניתן להציל באמצעות בדיקת סקר פשוטה. בדרך כלל, אין תסמינים מקדימים לתופעה המוכרת בשם "מפרצת תוך בטנית והיא נחשבת ל"אויב שקט".
מי נמצא בקבוצה הסיכון שלה?
גברים מעל גיל 65, עם הסטוריה של עישון, וקרובי משפחה מדרגה ראשונה עם מפרצות באאורטה. "השכיחות נעה בין 2% ל-12% מהאוכלוסייה מעל גיל 65", אומר ד"ר טל שגב, מנתח כלי דם בכיר ומנהל שירות ניתוחי אבי העורקים במחלקה לניתוחי כלי דם, בית חולים בילינסון מקבוצת כללית.
"ההערכה היא שכאלף אנשים בשנה מפתחים מפרצת בטנית מסכנת חיים ורק כ- 60% מהם מטופלים, כלומר איבחנו אותם בזמן והספיקו לעבור ניתוח מניעתי מציל חיים בצורה אלקטיבית. כשמגיעים למצב חירום, כלומר- המפרצת נקרעת ולמעשה המטופל סובל מדימום מסיבי תוך בטני, הסיכון לתמותה הוא למעלה מ- 90%", הוא מסביר.
לדברי ד"ר שגב, בעבר לא ידעו לטפל במחלה בצורה אפקטיבית ובמשך הזמן, התפתחו משמעותית גם יכולות האבחון וגם שיטות הטיפול. בדיקת הסקר, בדיקת אולטרה סאונד פשוטה ולא פולשנית, מומלצת מגיל 64 לאנשים עם רקע של עישון בעבר ובהווה וכן לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של מטופלים הסובלים מהבעיה. העישון ומחלת טרשת עורקים פוגעים בדופן אבי העורקים וגורמים לחולשה שלה. ברגע שהדופן נחלשת העורק שקוטרו 2-2.5 ס"מ מתחיל ל"התנפח" כמו בלון וכך נוצרת מפרצת.
תהליך ללא תסמינים
אחת הבעיות של התופעה היא שלרוב אין תסמינים. אבי העורקים מתרחב לאט במשך שנים רבות וכשהוא מגיע לקוטר מסכן חיים, עלול להתרחש הקרע ואז סכנת החיים היא מיידית. הקרע יגרום לדימום מסיבי תוך גופי, והאדם יחווה כאב בטן או/ו כאב גב עזים מלווה בקריסה המודינמית (מצב הלם/שוק, כלומר לחץ דם נמוך מאד) וברוב המקרים יחווה גם איבוד הכרה. במצב כזה ישנן שתי אפשרויות או שהוא ימות תוך מספר דקות או שהוא יצליח להגיע לבית החולים והדרך היחידה להציל את חייו היא ניתוח חירום לתיקון המפרצת ועצירת הדימום, אומר ד"ר שגב. "חשוב לציין שגם לארגן ניתוח מסוג זה ולסיים אותו זה עניין מורכב ועלול לקחת מספר שעות".
כאמור, ברוב המקרים המפרצת תוך בטנית מופיעה ללא תסמינים. ולכן מאוד חשובה בדיקת הסקר, המומלצת לאותה קבוצת סיכון. הבדיקה הינה בדיקת אולטרסאונד בטן פשוטה, אינה פולשנית, קצרה, ואינה כואבת. "הבדיקה מאפשרת מדידה של קוטר אבי העורקים הבטני, תוצאה הגבוהה מ- 3 ס"מ מהווה מפרצת אך מפרצות קטנות אינן מהוות סיכון משמעותי וניתן לטפל בהן". "כיום, מטופלים רבים עדיין מאובחנים במקרה, בעקבות בדיקה אחרת שביצעו".
הטיפול היעיל
"כאשר מגלים מפרצת, חשוב מאוד להפנות את המטופל לבירור אצל כירורג כלי דם אשר יבדוק נדרש טיפול במפרצת מאחר והרבה מהמפרצות הינן קטנות ואינן דורשות טיפול אלא תוכנית מעקב. ההתוויה לטיפול בגברים היא מפרצת בגודל של 5.5 סנטימטר ומעלה ובנשים בגודל של 5 סנטימטר ויותר, מכיוון שאצל נשים אבי העורקים קטן יותר. כמו כן, אם המפרצת גדלה בקצב של 1 ס"מ בשנה זו התוויה נוספת לטיפול. בקטרים נמוכים יותר, הסיכון לקרע יחסית נמוך ולרוב נעדיף לא לטפל מכיוון שגם בניתוח יש סיכונים שצריכים להילקח בשקלול, ויחד עם זאת יש צורך בקביעת תוכנית מעקב אחר המפרצת עבור מטופלים אלו"
"כיום, רוב הניתוחים במפרצת, מבוצעים בגישה זעיר פולשנית (MINIMALLY INVASIVE) שלא כמו הניתוחים שבוצעו בעבר שהיו ניתוחים גדולים מאד עם סיכונים וסיבוכים משמעותיים. הטכניקות המשמשות אותנו כיום הן טכניקות צנתוריות בהם אנחנו נכנסים למערכת כלי הדם דרך העורקים במפשעות, תחת שיקוף לעבר כלי הדם באזור הבטן והאגן ומשתילים בתוך כלי הדם, תומכן (סטנט) מכוסה בבד, שמכסה את כל האזור המפרצתי. בשיטה זו המפרצת נמצאת מחוץ לתומכן שבו זורם הדם. בשיטה זו ניתן להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים בטיפול במפרצות, מעל 95%, עם רמת סיבוכים נמוכה מאוד של אחוזים בודדים".
"לסיכום, מי שיש לו רקע של עישון, בגילאים שציינו, חשוב שיפנה לרופא המשפחה ויבקש את בדיקת הסקר ולא יחשוש ממנה. בדיקת האולטרסאונד מאוד קצרה, פשוטה, לא פולשנית, ללא עלות ובוודאי שלא כואבת.
