גאוט (שיגדון) היא מחלה דלקתית־מטבולית, הקשורה בחילוף החומרים בגוף. היא פוגעת בכמה מערכות בגוף – בעיקר במערכת השלד, המפרקים והכליות.
מדובר במחלה שגרונית שלרוב באה לידי ביטוי בהתקפים של דלקת מפרקים והצטברות חומצת שתן בגוף ובמפרקים. ההתקפים מתבטאים באודם, נפיחות וכאבים עזים.
המספר הכולל של חולי גאוט ברחבי העולם צפוי לגדול ביותר מ-70% משנת 2020 ל-2050, בעיקר בשל ההזדקנות וגידול האוכלוסייה, על פי נתוני מודל החיזוי שפורסמו ב-The Lancet Rheumatology.
"למרות ההתקדמות בטיפול בגאוט, היא עדיין לא מאובחנת ולא מטופלת, והיא קשורה לסיכון מוגבר לתמותה ולמחלות נלוות", כתבו ד"ר מריטה קרוס ועמיתיה מהמחלקה לראומטולוגיה בבית החולים Royal North Shore, באוסטרליה. "לכן, כימות העומס והדפוס של מקרי גאוט לפי גיל ומין, כמו גם ביצוע תחזיות לעתיד, נחוצים כדי למקד ביעילות את הצרכים הנוכחיים והעתידיים של האוכלוסייה".
כדי לפתח תחזית גלובלית, אזורית ולאומית מעודכנת לשכיחות גאוט, קרוס ועמיתיה ניתחו נתונים של הגרסה העדכנית ביותר של מחקר Global Burden של מחלות, פציעות וגורמי סיכון (GBD) 2021. החוקרים העריכו שכיחות גאוט מ-1990 עד 2020 תוך שימוש בנתונים מבוססי אוכלוסייה מ-35 מדינות, כמו גם נתוני תביעות מארצות הברית וטייוואן.
הניתוח מצא עלייה של 22.5% במקרי גאוט גלובליים בין 1990 ל-2020, עם סך של 55.8 מיליון אנשים שחיו עם המחלה בשנת 2020. שכיחות מחלת הגאוט בשנה זו, הייתה גבוהה פי 3.26 בקרב גברים מאשר נשים, ועלתה עם הגיל, לפי החוקרים.
במבט לעתיד, מעריכים כי המספר הכולל של מקרי גאוט צפוי להגיע ל-95.8 מיליון בשנת 2050, כאשר "התורם הגדול ביותר" לגידול הוא גידול האוכלוסייה, על פי החוקרים.
"הממצאים שלנו מדגישים את הצורך להתמקד במניעה וניהול של גאוט ככל שהאוכלוסייה מתבגרת, במיוחד בקרב גברים", הוסיפו קרוס ועמיתיה. "מניעת המחלה דורשת התערבויות של מדיניות ציבורית כדי לשלוט בגורמי סיכון, במיוחד ב- BMI גבוה, ולהנחות הקצאת משאבים כדי לאפשר אבחון מוקדם והקפדה על טיפול."
