סרטן רירית הרחם הוא הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר בנשים. באולפן פרופ' קרסו מארח את פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי וולפסון.
סרטן רירית הרחם הוא גידול סרטני שמתפתח ברירית הרחם, ועלול להתפשט לשחלות ולאיברים נוספים. שכיח יותר אצל נשים מבוגרות לאחר מנופאוזה.
מידי שנה מאובחנים בארץ כ – 800-850 מקרים חדשים של סרטן רירית הרחם ובשנים האחרונות יש עליה עולמית מתמדת בשכיחות הסרטן, שכנראה נובעת השמנת יתר.
מלבד בגילאים מבוגרים, ובמקרים של השמנת יתר, נראה את המחלה גם אצל נשים שלא מבייצות באופן קבוע, ונשים שמתמודדות עם בעיות פריון שגורמות לביוץ לא סדיר.
לעיתים במשפחות שיש בהן ריבוי סרטנים של מעי גס, שד, ורחם, יש מוטציות בחלבונים שאחראים על תיקון של נזקים או שעתוק לא נכון של דנ"א ובעקבות כך מתפתחים במשפחה יותר תהליכים סרטניים מאשר במשפחות אחרות – מה שנקרא תסמונת לינץ. אותן נשים נמצאות בקבוצת סיכון לחלות בסרטן.
יש צורות שונות בהן נראה את המחלה, והסוג השכיח ביותר הוא קשור להשפעה הורמונלית. כמו כן, יש סוגים שהם אגרסיביים יותר אבל לא קשורים להשפעות הורמונליות.
בשנים האחרונות פחות המגמה היא פחות להסתמך על הסוגים השונים של הגידולים או על המדדים הפתולוגים הסטנדרטיים, אלא יותר לסמנים מולקולריים, כגון שינוי (מוטציה) בחלבונים באופן שיכול להעיד על האופי של הגידול.
התסמין העיקרי של המחלה הוא דימום וגינלי, שניתן לזהות בקלות משום שהוא חריג אצל נשים שסיימו את גיל הפוריות, כך שזהו תסמין שעוזר לאתר את הסרטן כבר בשלב התחלתי. לאחר מכן, האבחון נעשה על ידי בדיקת אולטרה-סאונד לרירית הרחם שתיראה מגודלת, ומעובה, וביופסיה לזיהוי הסרטן.
הטיפול במחלה תלוי בשלב הסרטן. הטיפול מבוסס בעיקר על כריתת רחם והשחלות, ובדיקה של בלוטות הלימפה כדי להעריך את סוג ואופי הגידול.
במחלה שמוגבלת לרחם ללא גרורות ולא אגרסיבית לא נצטרך לרוב טיפול נוסף, ואם כן אז רק טיפול קרינתי. ובמחלה גרורתית משלבים טיפולים כימותרפיים. במצבים קשים כשהמחלה מפושטת, מוסיפים אימונותרפיה, שזוהי תרופה שמבוססת על טכנולוגיה פורצת דרך שהתפתחה בשנים האחרונות.
המנגנון של אימונותרפיה מבוסס על פעילות המערכת החיסונית. מכיוון שתאי הסרטן חכמים, הם יודעים להתחקות לתאי הגוף הבריאים שלנו, וכך להתחמק מהרג על ידי המערכת החיסונית. התרופה נקשרת לתאים סרטניים ומשנה את הצורה שלהם באופן שמערכת החיסון מזהה אותם כמזיקים ויודעת לפעול כנגדם. בשילוב אימונותרפיה וכימותרפיה ההשפעה גדלה בצורה משמעותית.
בנשים צעירות משתדלים להימנע מכריתה כדי לשמר את הפריון, וזה ניתן אך ורק במצבים שבהם המחלה מוגבלת לרירית הרחם, ללא חדירה לדופן הרחם עצמו, ואין גרורות. הטיפולים הכימותרפיים והאימונותרפיה עלולים להרוס את התפקוד השלחתי והפירון, ולכן מותאם לאותם נשים טיפול מיוחד וספציפיי.
מומלץ לכל אישה להיבדק פעם בשנה, ובעיקר לנשים פוסטמאנפוזיאליות. ונשים שסובלות מהשמנת יתר.
