רבים מאיתנו מכירים את תחושת הצריבה המטרידה בבית החזה לאחר ארוחה דשנה, אך מתברר שיש הבדל משמעותי בין התסמין לבין הבעיה הרפואית עצמה.
בראיון שנערך לאחרונה, הסביר ד"ר דוד חובל, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי וולפסון, כי "רפלוקס הוא המצב הפיזי שבו תוכן חומצי מהקיבה עולה חזרה אל הוושט, בעוד שצרבת היא התסמין – אותה תחושת אי-נוחות שמתרחשת בעקבותיו".
למה זה קורה לנו?
המנגנון המרכזי שגורם לרפלוקס הוא כשל בשסתום הנקרא "סוגר הוושט התחתון". במצב תקין, השסתום נסגר לאחר הבליעה, אך כשהוא נותר רפוי, החומצה מטפסת מעלה.
ד"ר חובל מונה מספר גורמים מרכזיים לתופעה:
- מבנה פיזיולוגי: בקע סרעפתי, השמנת יתר או לחץ תוך-בטני מוגבר (כמו בהיריון).
- הרגלי חיים: עישון (הניקוטין גורם להרפיית השסתום), צריכת אלכוהול וקפאין.
- תזונה: מאכלים מטוגנים, חריפים, שומניים, וכן עגבניות, פירות הדר ומנטה.
תרופות: תרופות נוגדות דלקת מסוימות, סטרואידים ותרופות ללחץ דם גבוה עלולות להחמיר את המצב.
הסיכונים: למה אסור להזניח?
חשיפה ממושכת של הוושט לחומצה אינה רק לא נעימה, היא עלולה להיות מסוכנת. לדברי ד"ר חובל, הזנחה עלולה להוביל לדלקות (אסופגיטיס), כיבים ואנמיה. במקרים מורכבים יותר עלולה להיווצר היצרות של הוושט או מצב הנקרא "וושט על שם בארט", הכולל שינויים טרום-סרטניים המגדילים את הסיכון לסרטן הוושט לאורך שנים.
מהשינוי בהרגלים ועד למהפכת הטיפול התרופתי
הצעד הראשון בטיפול הוא שינוי באורח החיים: לעיסה איטית, אכילת ארוחות קטנות, והימנעות מאכילה כשעתיים לפני השינה. מומלץ גם להגביה את הראש ב-45 מעלות בזמן השינה ולשמור על משקל תקין.
בעולם התרופות, קיימות מספר רמות של מענה
- תרופות ללא מרשם: תכשירים כמו טאמס, מאלוקס או גביסקון, הפועלים על ידי סתירת החומציות או יצירת שכבת הגנה בקיבה.
- מעכבי משאבות פרוטונים (PPI): תרופות מתקדמות כמו לוסק, לנטון או נקסיום המפחיתות את ייצור החומצה.
- הבשורה החדשה – Esoprim Control: תרופה מקבוצת ה-PPI הניתנת ללא מרשם. ייחודה בכך שהיא אינה תלויה בזמני הארוחות וניתן ליטול אותה בכל שעה ביום, עם הגנה לטווח של 24 שעות. "זה נותן למטופל את החופש לקחת את התרופה כשמופיעים התסמינים, ללא הגבלה של קיבה ריקה," מציין ד"ר חובל.
חשוב לציין: התרופה משווקת באריזות של 14 כדורים כ"נורת אזהרה" – אם התסמינים נמשכים מעבר לשבועיים, חובה לפנות לרופא לבירור מעמיק.
פתרונות מתקדמים: כשגם התרופות לא עוזרות
עבור מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, קיימות כיום אופציות אנדוסקופיות מתקדמות ולא פולשניות, כמו פעולת ה-"Stretta" לצריבת וחיזוק הסוגר, או ניתוח אנדוסקופי הנקרא "TIF" ליצירת סוגר חדש לוושט.
בשורה התחתונה
אם הצרבת הופכת לאורחת קבועה בחייכם, אל תסתפקו בפתרונות זמניים. אבחון נכון ושימוש מושכל בתרופות החדשות יכולים למנוע סיבוכים ולהחזיר לכם את איכות החיים.
