מיגרנה היא מחלה נוירולוגית מורכבת שמשפיעה על כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה במידה שונה, החל מימים ספורים ועד למצבים כרוניים שבהם התקפים מתרחשים כמעט מדי יום. ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג בכיר ומומחה לטיפול בכאבי ראש ומיגרנה, מייסד הקליניקה הישראלית לנוירולוגיה ומיגרנה ויושב ראש העמותה למיגרנה, מסביר את ההבדלים בין מיגרנה לכאב ראש רגיל ואת דרכי הטיפול החדשניות בתחום.
מיגרנה היא הרבה מעבר לכאבי ראש פשוטים. מדובר במחלה נוירולוגית עם בסיס גנטי ברור, המשפיעה משמעותית על הגוף כולו, כאשר מוכרים כיום כארבעים תסמינים שונים שיכולים להופיע, לעיתים אף ללא כאב ראש – מה שמכונה "מיגרנה שקטה". בניגוד לכאב ראש רגיל שאינו משבש תפקוד ואינו מצריך טיפול מיוחד, מיגרנה יכולה להשבית את המטופל, לפגוע באיכות חייו לאורך זמן ולהשפיע על היכולת לעבוד ולתפקד בשגרה.
המחלה מתבטאת ברמות חומרה שונות – מיגרנה אפיזודית המתרחשת בפרקי זמן מפוזרים ועד למיגרנה כרונית, שבה התקפים מופיעים בתדירות גבוהה, לפעמים כמעט מדי יום. במקרים קשים אלה, המיגרנה מלווה לעיתים בהפרעות שינה, חרדה ודיכאון, והפגיעה באיכות החיים משמעותית. בשל כך, מיגרנה מדורגת במקום השני בין המחלות המשבשות ביותר בעולם.
האבחון מתבצע על בסיס השיחה עם המטופל והיסטוריה רפואית מפורטת. מאחר שאין בדיקה מעבדתית ישירה שמאבחנת מיגרנה, התהליך עלול להיות טעון וגורם לכך שרבים מהחולים אינם מאובחנים כראוי או מטופלים באופן לא מתאים. ההבדלים בטיפול נוגעים בעיקר להבדלים בין מיגרנה אפיזודית למיגרנה כרונית: במיגרנה האפיזודית מתמקדים בטיפול נקודתי להתקפים, תוך שמירה על זהירות מפני שימוש יתר בתרופות המשככות כאבים, שעלולות להחמיר את המצב. כאשר קיימים יותר מארבעה ימי כאב ראש בחודש, מומלץ להתחיל טיפול מונע כדי למנוע התקדמות של המחלה.
בטיפול האקוטי במיגרנה האפיזודית נעשה שימוש בתרופות חדשניות הנקראות טיפנטים, המיועדות במיוחד למיגרנה ומבטיחות טיפול יעיל וממוקד, תוך הימנעות מתופעות לוואי משמעותיות הקשורות למשככי כאבים אחרים.
הטיפול המונע במיגרנה עבר מהפכה משמעותית בשנים האחרונות. בעבר נעשה שימוש בתרופות שאינן ייעודיות למיגרנה, כמו תרופות לדיכאון, לחרדה או ליתר לחץ דם, שהיו פחות יעילות ולרוב מלוות בתופעות לוואי לא נעימות, במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות. בשנים האחרונות פותחו טיפולים ביולוגיים חדשניים, המדויקים במיוחד למיגרנה, ויעילותם גבוהה בהרבה מהטיפולים המסורתיים. טיפולים אלה כמעט ואינם מייצרים תופעות לוואי, אינם מסכנים את המטופלים ומביאים לשיפור משמעותי ולטווח ארוך במצבם.
הטיפולים הביולוגיים ניתנים בשתי דרכים עיקריות: טיפול עצמי תת-עורי שמוזרק פעם בחודש בבית, וטיפול באינפוזיה תוך ורידית הניתן במרפאה פעם ברבעון בלבד, דבר המקנה נוחות רבה למטופלים. ההשפעה של טיפולים אלה מתחילה כבר מהשבוע הראשון, כאשר כ-80 אחוז מהמטופלים מדווחים על שיפור משמעותי בתדירות ובחומרת ההתקפים.
במסגרת הטיפול והמעקב ניתן לאזן את המיגרנה עד למצב שבו המטופל יכול להימנע כמעט לחלוטין מכאבי ראש ואף להימנע משימוש בתרופות נוספות. לצד הטיפול התרופתי, חשוב לשמור על אורח חיים מאוזן ולהימנע מטריגרים ידועים שמחמירים מיגרנה, כמו סטרס, לחץ נפשי, שינויים בשינה, חוסר שתייה וחשיפה לחום. מומלץ לשמור על שינה סדירה של שבע עד שמונה שעות בלילה, לשתות כ-2.5 עד 3 ליטר מים ביום ולשלב פעילות גופנית אירובית ואנאירובית בשגרה.
גם התזונה מהווה מרכיב חשוב בניהול המחלה. תזונה בריאה ומאוזנת, הכוללת מנות קטנות ומפוזרות לאורך היום, מסייעת במניעת נפילות של רמות סוכר בדם שעלולות לעורר התקפים. מומלץ להעדיף מזונות טבעיים ואנטי דלקתיים כמו פירות, ירקות, שמנים בריאים ושמן זית ולהימנע ממזונות מעובדים, שומנים רוויים, סוכרים ופחמימות בכמות גבוהה.
המחקר בתחום ממשיך להתפתח במהירות, כאשר טכנולוגיות חדשות כמו ניורופידבק, מציאות מדומה (VR) ונורא-מודולציה מציעות תקווה נוספת לחולים ולרופאים.
מסקנתו של ד"ר מליקוב היא שאין צורך לסבול מיגרנה – אפשר לחיות איתה בשליטה מלאה, לשפר את איכות החיים וליהנות משגרה תקינה באמצעות טיפולים מתקדמים.
