גיל המעבר הוא שלב טבעי ובלתי נמנע בחייה של כל אישה, אך הוא לא חייב להיות מעבר קשה. היום, יש לנו הבנה מעמיקה יותר של השינויים הגופניים והנפשיים המתרחשים בתקופה זו, ושל הדרכים בהן ניתן להקל עליהם ולשפר את איכות החיים.
בגיל המעבר, השחלות מתחילות לאבד את תפקודן, וההורמונים, במיוחד אסטרוגן ופרוגסטרון, מתחילים לרדת. ירידה זו בהורמונים משפיעה לא רק על הבריאות הגופנית, אלא גם על מצב הרוח והתפקוד הנפשי.
באולפן מארח פרופ' רפי קרסו את ד"ר ירדנה משיח, מנהלת מרפאת גיל המעבר במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, שמסבירה כי גם במוח שלנו יש קולטנים לאסטרוגן, והשפעתם ניכרת בתקופות שונות בחיים, כמו דיכאון אחרי לידה או תסמונת קדם-ווסתית. השפעות הירידה בהורמונים יכולות להופיע בתסמינים גופניים ונפשיים כאחד, וחשוב להיות מודעים להם.
הסימפטום המוכר ביותר של גיל המעבר הוא גלי חום, אך ישנם גם סימנים נוספים שכדאי לדעת עליהם. נשים רבות לא תמיד מקשרות את התסמינים הללו לגיל המעבר.
התסמינים יכולים לכלול הפרעות שינה, כאבי פרקים, כאבי שרירים, קוצר נשימה ודפיקות לב, ולעיתים אף תחושת שכחה מה שנקרא "brain fog". הרבה פעמים, נשים לא מקשרות את תסמינים אלה לגיל המעבר, ולעיתים פונות לטיפול נפשי כשהם למעשה נגרמים כתוצאה מהשינויים ההורמונליים.
לא כל הנשים חוות את אותם הסימפטומים, ולא תמיד הם חולפים מעצמם. ישנם שינויים פנימיים בגוף, כמו ירידה בצפיפות העצם, שיכולים להתרחש מבלי שהתסמינים יהיו גלויים. ד"ר משיח מדגישה את החשיבות של מודעות לשינויים אלה, "האסטרוגן חשוב מאוד לשמירה על בריאות העצם, והיעדרו יכול להוביל לאוסטיאופניה, אוסטאופורוזיס, ואף לשברים."
בנוסף, אסטרוגן חשוב גם לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם, מה שמסביר את ההבדלים בין נשים וגברים בהופעת מחלות לב וכלי דם. בגברים, מחלות לב מתחילות להופיע עשור לפני הנשים, כנראה בזכות ההשפעה המגינה של אסטרוגן.
הטיפול המרכזי בגיל המעבר הוא טיפול הורמונלי, במיוחד כאשר יש ירידה באסטרוגן. ועל כן טיפול בהורמונים הוא הדרך להתמודד עם המחסור בהורמונים, כמו שקרה עם טיפולים לתת-פעילות בלוטת התריס או בסכרת.
עבור נשים שלא יכולות לקבל טיפול הורמונלי, ישנן אפשרויות אחרות, כולל תרופות שאינן הורמונליות, כמו גם פתרונות נוספים הכוללים שינוי אורח חיים, פעילות גופנית, תזונה בריאה, ופעילויות שמפחיתות מתח.
לגבי החשש מלקיחת הורמונים, ד"ר משיח מסבירה שחשוב להבין את הסיכון האבסולוטי ולא רק את הסיכון היחסי. "הפחד מהורמונים נובע בעיקר מהחשש מסרטן השד, אך כל טיפול, בין אם תרופתי ובין אם אורח חיים, כרוך בסיכון מסוים" היא אומרת. "עלינו להסתכל על כל התמונה, מה היתרונות והחסרונות של הטיפול, ולבחור את הטיפול המתאים ביותר."
אחת השאלות החשובות היא איך להחליט אם טיפול הורמונלי מתאים, ומומלץ לקחת בחשבון את יתרונות הטיפול, כמו השמירה על בריאות העצם והלב, לעומת הסיכונים האפשריים. אם אנחנו משווים את הסיכון לנסיעה במכונית, שבה יש סיכון גבוה יותר לתאונות, אבל היתרון ברור, כך גם עם טיפול הורמונלי.
לנשים שסובלות מבעיות הקשורות לגיל המעבר, קיימת האפשרות להיעזר בהורמונים דרך מדבקות או ג'לים, כדורים או להשתמש בתרופות שאינן הורמונליות.
הדבר החשוב ביותר בגיל המעבר הוא להכיר את הסימפטומים, להבין שהם אינם חלק בלתי נפרד מהגיל, ולפנות לטיפול אם יש צורך בכך.
ד"ר משיח מדגישה שחשוב לדבר על גיל המעבר, לפנות לרופא ולהיות מודעות לאפשרויות הטיפול השונות. גיל המעבר יכול להיות שלב מעצים ומרענן, אם רק נותנים לו את תשומת הלב הראויה.
