סרטן שחלה שאינו מגיב לכימותרפיה: תרופה ניסיונית הקטינה את הגידולים

יש שיחה שמתקיימת בחדר האונקולוגי אחרי שהכימותרפיה הראשונה עשתה את שלה. הגידול הצטמק, הסמנים בדם ירדו, ואחרי כמה חודשים או כמה שנים הוא חוזר. הפעם הוא חוזר אחרת: אותו טיפול שעבד קודם אינו עובד עוד, והשם המקצועי למצב הזה הוא עמידות לפלטינה, כלומר לכימותרפיה שנחשבת לעמוד התווך בטיפול בסרטן השחלה.

לקבוצה הזאת יש כיום מעט אפשרויות טיפול, וכל אחת מהן מחזיקה זמן קצר. ב-3 באוקטובר 2026 הוצגו בכנס האגודה הבינלאומית לסרטן גינקולוגי במונטריאול תוצאות של ניסוי קליני בשלב 2 שמכוון בדיוק אל הקבוצה הזאת, בתרופה ניסיונית לסרטן השחלה (Rinatabart Sesutecan) שמפתחת חברת Genmab. התוצאות הוצגו במקטע התוצאות המאוחרות של הכנס, שמיועד לממצאים שהתקבלו סמוך למועדו.

איך התרופה בנויה

הרעיון שמאחוריה אינו חדש, אבל הביצוע שלו משתפר בשנים האחרונות. במקום להזריק חומר כימותרפי שמתפזר בכל הגוף ופוגע גם ברקמה בריאה, קושרים אותו לנוגדן שמזהה חלבון מסוים על פני תאי הגידול. הנוגדן נצמד לחלבון, נכנס איתו אל תוך התא, ושם בלבד משתחרר החומר הכימותרפי. החלבון שנבחר כאן הוא קולטן לחומצה פולית, שמצוי בשפע דווקא על תאי סרטן השחלה ופחות על רקמות אחרות בגוף.

בניסוי השתתפו 109 מטופלות עם סרטן שחלה, סרטן של קרום הצפק או סרטן של החצוצרה, וכולן עמידות לכימותרפיה על בסיס פלטינה. מעל מחצית מהן כבר עברו שלושה עד ארבעה קווי טיפול קודמים, כלומר זו קבוצה שמיצתה את רוב מה שהרפואה מציעה לה. התרופה ניתנה בעירוי אחת לשלושה שבועות, והגידול הצטמק במידה מוגדרת אצל כמעט מחצית מהמשתתפות, 50 מתוך 109 בקירוב. אצל חמש מהן לא נותר סימן למחלה בבדיקות.

החוקרים מדגישים את אורך התגובה. התגובה החזיקה בחציון כשנה, ומחצית מאלה שהגיבו היו עוד בתגובה בתום שנה שלמה. הזמן עד שהמחלה התקדמה שוב עמד על כתשעה חודשים וחצי בחציון.

והמחיר שמשלמים

התרופה אינה עוברת בלי תופעות לוואי. השכיחות שבהן היו בחילה, עייפות, אנמיה וירידה בתאי הדם הלבנים, וכל אחת מהן הופיעה אצל יותר ממחצית המשתתפות. הקאות נרשמו אצל כשליש. תופעת לוואי חמורה נרשמה אצל כשליש מהמשתתפות, אך רק כ-5 אחוזים הפסיקו את הטיפול בגללה, וזה פער שמלמד שרוב התופעות היו ניתנות לניהול. לא נמצאו סימנים לפגיעה בעיניים, לפגיעה בעצבים היקפיים או לדלקת ריאות, שהן תופעות מוכרות בתרופות מהמשפחה הזו.

היעילות נרשמה בלי קשר לכמות הקולטן שנמצאה על תאי הגידול, כולל אצל מטופלות שעל תאיהן הוא כמעט לא נמצא, וגם אצל מי שקיבלה בעבר תרופה ממוקדת לאותו קולטן (Mirvetuximab). אם הממצא יאושר בניסוי גדול, הוא עשוי לחסוך את הצורך בבדיקה מקדימה שקובעת מי מתאימה לטיפול ומי לא.

התרופה אינה מאושרת בשום מקום בעולם, אינה רשומה בישראל וזמינה רק במסגרת ניסויים קליניים. הניסוי שהוצג הוא שלב 2 בזרוע אחת, בלי קבוצת ביקורת, ולכן אי אפשר להשוות את התוצאות לטיפול אחר באותם תנאים. החברה מריצה כרגע ארבעה ניסויי שלב 3, ובהם ניסויים בסרטן שחלה שכן מגיב לפלטינה ובסרטן רירית הרחם.

למי שמתמודדת כרגע עם סרטן שחלה שחזר אחרי כימותרפיה, ניסויים קליניים בתחום הזה מתנהלים גם בישראל, והאונקולוג המטפל הוא היחיד שיכול לומר אם קיים ניסוי פתוח שמתאים למצב הספציפי ולקו הטיפול הנוכחי. זו שאלה שלגיטימי להעלות בפגישה הבאה, גם כשהתשובה שלילית.