את התמונה הזאת אפשר היה לנחש בשנה הראשונה. ילד שמסרב להישאר לבד בחדר, פעוט שחוזר להרטיב, מתבגרת שלא מצליחה להירדם. ההנחה הסבירה הייתה שהדברים האלה יישחקו עם הזמן, שהגוף והנפש יסתגלו ושהמספרים יחזרו בהדרגה לקו הבסיס. הנתונים שפרסמה קופת חולים כללית ב-4 באוקטובר 2026 מראים את ההפך.
בקצרה
- הנתונים פורסמו ב-4 באוקטובר 2026, לקראת שלוש שנים לשבעה באוקטובר, והם משווים את שלוש שנות המלחמה לשתי השנים שקדמו לה.
- העלייה בפניות ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי התחזקה משנה לשנה ולא נחלשה.
- בקרב מפוני הדרום נותרו אבחנות של פוסט-טראומה גבוהות פי שישה מהרמה שלפני המלחמה, גם בשנה השלישית.
- בילדי הדרום שפונו נרשמה עלייה של 47.8 אחוזים ברכישת תרופה להרטבת לילה.
הקופה עקבה אחר נתוניהם של כ-5 מיליון מבוטחים לאורך שלוש שנות המלחמה, מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, והשוותה אותם לשתי השנים שקדמו לשבעה באוקטובר. בפניות של ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי נרשמה בשנה השלישית עלייה של 121.3 אחוזים, כלומר יותר מהכפלה. בשנה השנייה אותה עלייה עמדה על 78.3 אחוזים. במבוגרים, לעומת זאת, הפניות למיון פסיכיאטרי נותרו יציבות פחות או יותר לאורך כל התקופה.
מה הנתונים מראים
מסביב למדד הזה מופיעים מדדים שמחזקים אותו. הפניות של רופאי ילדים לשירותי בריאות הנפש עלו בכ-52 אחוזים, אבחנות חדשות של הפרעות חרדה בכלל האוכלוסייה עלו בכ-46 אחוזים בשנה הראשונה, והפניות והביקורים בשירותי בריאות הנפש בקהילה עלו בכחמישית עד כשלושים אחוזים לאורך שלוש השנים. בקרב ילדים שפונו מהדרום נרשמה עלייה של 47.8 אחוזים ברכישת תרופה להרטבת לילה.
בשנה השנייה למלחמה עלו פניות הילדים למיון פסיכיאטרי בכ-78 אחוזים. בשנה השלישית העלייה הגיעה ל-121 אחוזים.
התמונה הקשה ביותר נמצאת אצל המפונים. בקרב מפוני הדרום נותרו אבחנות של פוסט-טראומה בשנה השלישית גבוהות פי שישה מהרמה שלפני המלחמה, אחרי שבשנה הראשונה הן היו גבוהות פי שמונה עשר. הפרעות שינה בקבוצה הזאת זינקו בשנה הראשונה בשיעור של מאות אחוזים, ואבחנות חרדה היו גבוהות פי עשרה. בקרב מפוני הצפון נרשמה עלייה של כ-60 אחוזים באבחנות של שומנים גבוהים בדם, בעוד בכלל האוכלוסייה העלייה עמדה על כחמישית.

לא רק הנפש
הנתונים הגופניים הם החלק שפחות מצפים לו. איזון לחץ הדם בקרב מפוני הדרום הורע במידה ניכרת, ושימוש בתרופות לסיוע בהפסקת עישון באותה קבוצה הוכפל. בכלל האוכלוסייה נרשמה דווקא ירידה קטנה בביקורים במיון ובאשפוזים דחופים, ירידה שמתפרשת לרוב כדחיית טיפול ולא כשיפור במצב הבריאות.
לדברי פרופ' איתן ורטהיים, מנכ"ל כללית, המלחמה אינה נגמרת כשהאירוע הביטחוני חולף והיא משאירה אחריה חתימה בריאותית, בילדים ובמפונים במיוחד. פרופ' אמיר קריבוי, מנהל מערך בריאות הנפש בקופה, הוסיף שההשלכות הנפשיות של המלחמה ושל אירועי השבעה באוקטובר אינן אירוע חולף ונקודתי אלא משבר עמוק ומתמשך, וששיעורי הפוסט-טראומה שנותרו גבוהים מחייבים הרחבה משמעותית של כוח אדם מקצועי ושל מסגרות טיפול.
להורים שהשנה הזאת עברה עליהם בין מרפאות, הנתון המעשי כאן הוא התזמון. העלייה החדה נרשמה דווקא בשנה השלישית, כלומר הציפייה שהזמן לבדו יעשה את העבודה אינה מתיישבת עם מה שנמדד. את הפרסום עצמו כדאי לקרוא בזהירות, משום שהוא נוקב באחוזי שינוי ולא במספרים מוחלטים של ילדים, ולכן אינו מלמד על היקף התופעה. מי שמזהה אצל ילד הרטבה שחזרה, שינה שהתפרקה או סירוב להיפרד, מחזיק בכך סימן שראוי להעלות אצל רופא הילדים ולא להמתין לשנה רביעית.
להרחבה בנושא בריאות הנפש של ילדים במלחמה
- ynet.co.il › דיווח Ynet, עם נתוני כללית המלאים וציטוטי מנכ"ל הקופה
- walla.co.il › דיווח וואלה, עם פילוח נתוני המפונים מהדרום ומהצפון
- i24news.tv › דיווח באנגלית, עם עיקרי הנתונים והערה על מגבלות הפרסום

