התפרצות קדחת הדנגי בפלורידה הפכה לגדולה ביותר בארצות הברית מזה עשורים

יתוש שעוקץ בשעת דמדומים אינו נושא בדרך כלל יותר מגירוד של כמה ימים. בדרום החם של ארצות הברית זה השתנה בשנים האחרונות, ובשבוע הזה חצתה פלורידה קו שלא נחצה באף מדינה אמריקאית מאז שנות הארבעים של המאה העשרים.

רשויות הבריאות במדינה דיווחו על כמעט 300 הדבקות מקומיות בקדחת דנגי מתחילת 2026, רובן המכריע במחוז הילסבורו שבו נמצאת טמפה. קדחת דנגי היא מחלה ויראלית שמועברת ביתושים, והיא גורמת לחום גבוה, לכאבי שרירים ומפרקים ולכאב ראש חזק במיוחד שבגללו היא מכונה לפעמים קדחת שוברת העצמות. רוב הנדבקים מחלימים בתוך כשבוע, אך אצל מעטים מהם היא מתפתחת לצורה חמורה, עם דימומים ועם צניחת לחץ דם, שמחייבת אשפוז.

למה המספר הזה חריג

עד עכשיו ההתפרצות המקומית הגדולה ביותר שתועדה במדינה אמריקאית הייתה בהוואי, 264 הדבקות מקומיות על פני כחצי שנה בשנים 2015 ו-2016. פלורידה חלפה את המספר הזה. השנה הגרועה ביותר שלה עצמה עד כה הייתה 2023, עם מתחת ל-200 הדבקות מקומיות.

בנתונים יש גם סימן שמסביר למה זו התפרצות מקומית ולא גל של נוסעים חוזרים. במשך שנים רוב מקרי הדנגי בפלורידה הגיעו מחו"ל, בעיקר מפורטו ריקו ומאיי הקריביים, והם נספרו כמקרים שנקשרו לנסיעה. בשבוע האחרון התהפך היחס לראשונה: 252 הדבקות מקומיות לעומת 245 מקרים שנקשרו לנסיעה. כלומר הנגיף עובר בתוך המדינה עצמה, מיתוש מקומי לאדם מקומי, ולא מגיע באמצעות מי שחזר מחו"ל.

מקרה מוות אחד נרשם בפלורידה השנה, אישה מבוגרת מטמפה שנפטרה ב-4 בספטמבר. מטופלים נוספים באזור אושפזו וטופלו בחום ובהתייבשות, כך לפי קרלה פריי ממשרד הבריאות של מחוז הילסבורו. לפחות 13 מהמקרים במחוז היו של אנשים שהגיעו מחו"ל.

התגובה בשטח כבר שונה מהשגרה. הילסבורו והמחוזות הסמוכים הכריזו על מצבי חירום מקומיים, צוותי ההדברה מרחיבים ריסוס מהאוויר ומהקרקע ועוברים בין בתים כדי לאתר מים עומדים. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות העביר למשרד הבריאות של המדינה 800 אלף דולר, שמיועדים להסברה לציבור, לבדיקות מעבדה ולהדברה, אך גורמים באזור טמפה אמרו שהכסף עדיין לא הגיע לדרג המקומי. חוקרי מחלות של המרכז לא נשלחו לשטח, משום שהמדינה לא ביקשה אותם.

מה זה אומר מחוץ לפלורידה

בקנה מידה עולמי המספרים גדולים בהרבה. ארגון הבריאות העולמי מדווח השנה על יותר מ-2.2 מיליון הדבקות בדנגי ועל כמעט 1,200 מקרי מוות, ובארצות הברית עצמה נרשמו יותר מ-1,600 מקרים מקומיים, רובם המכריע בפורטו ריקו. ההסבר שמוצע לגל בטמפה נוגע בחלקו לדפוסי נסיעה, אבל לא רק להם: בדברי דון ווסון מאוניברסיטת טוליין, בתחום חקר קדחת הדנגי, האקלים ואוכלוסיות היתושים שאינן נעלמות יהפכו התפרצויות מקומיות לתכופות יותר, ויש סיכוי טוב שזה הנורמלי החדש.

מי שמתכנן טיסה לפלורידה בחודשים הקרובים, ובמיוחד לאזור טמפה, צריך לדעת שאין חיסון זמין נגד דנגי לנוסע המזדמן ואין טיפול תרופתי ייעודי למחלה. מה שכן עובד הוא הימנעות מעקיצות: דוחה חרקים מאושר, שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים, שהייה בחדרים ממוזגים או ממוגני רשת, וזהירות מיוחדת סביב הזריחה והשקיעה, השעות שבהן היתוש הזה פעיל במיוחד. חום גבוה שמופיע בתוך שבועיים מחזרה מאזור כזה הוא סיבה לפנות לרופא ולהזכיר את הנסיעה.