חיידקי הפה והריאות נקשרו לתסמינים הקשים של קורונה ממושכת

שנים אחרי גל האשפוזים הראשון, יש קבוצה שלא חזרה לעצמה. אנשים שהחלימו מהזיהום עצמו ונשארו עם קוצר נשימה, עייפות שאינה עוברת, קשיי ריכוז וזיכרון ובעיות במערכת העיכול. מה גורם לתסמינים האלה להימשך עדיין לא ידוע, וחלק מהתשובות שהוצעו עד כה עסקו בחיידקי המעי.

ב-12 באוקטובר 2026 פורסם בכתב העת European Respiratory Journal מחקר שבדק מקום אחר: הפה ודרכי הנשימה. חוקרים מאוניברסיטת דנדי שבסקוטלנד, יחד עם מרכזים נוספים בבריטניה, בדקו 771 אנשים שטופלו בקורונה בין פברואר 2020 למרץ 2021 ב-38 בתי חולים בריטיים, כחלק מפרויקט המעקב הלאומי אחר מאושפזי קורונה.

איך המחקר נבנה

חמישה חודשים אחרי השחרור מבית החולים חולקו המשתתפים לארבע קבוצות לפי חומרת התסמינים: חמורה מאוד, חמורה, בינונית וקלה. כחצי שנה אחרי השחרור נאספו מהם שתי דגימות, רוק שמשקף את אוכלוסיית החיידקים בפה וכיח שמשקף את זו שבדרכי הנשימה, והחיידקים זוהו באמצעות ריצוף של החומר התורשתי שלהם.

אצל המשתתפים בקבוצה החמורה מאוד נמצאו הבדלים ברורים בהרכב החיידקים בפה ובריאות, בהשוואה למי שלא סבל מקורונה ממושכת חמורה. ההבדלים האלה לא היו אחידים לכל התסמינים: הרכבים מסוימים נקשרו לתפקוד ריאות ירוד, אחרים לתסמינים נוירו-קוגניטיביים כמו ערפול מוחי וקשיי זיכרון וריכוז, ואחרים לתסמיני מערכת העיכול כמו כאב, בחילה, שלשול ואובדן תיאבון.

עודף של חיידקים מייצרי חומצת חלב נקשר הן לתסמיני הקורונה הממושכת והן לסמנים של דלקת שנמצאו בבדיקות הדם של אותם משתתפים, כלומר גם לממצא שנמדד במעבדה.

מה המחקר לא יכול לומר

את המגבלה העיקרית מציינים החוקרים עצמם. בדברי פרופ' ג'יימס צ'למרס, יו"ר מחקר הריאות באוניברסיטת דנדי ומוביל העבודה, עדיין לא ידוע אם השינויים בהרכב החיידקים הופיעו לפני ההידבקות בקורונה או אחריה, וגם לא אם הם יישארו כך או ישתפרו עם הזמן.

מגבלה שנייה נוגעת למי שנכלל. כל המשתתפים אושפזו בקורונה, כלומר עברו מחלה חמורה דיה כדי להגיע לבית חולים, ולכן אין לדעת אם אותם הבדלים קיימים גם אצל מי שחלה בצורה קלה יותר ולא נזקק לאשפוז. מגבלה שלישית היא סוג המחקר: זהו מחקר תצפיתי, שמשווה בין קבוצות בנקודת זמן אחת, ולכן הוא מראה קשר בלבד. בדברי פרופ' רקל דוארטה מאוניברסיטת פורטו, שעומדת בראש האסיפה למחלות זיהומיות של האיגוד האירופי לרפואת ריאות ולא הייתה מעורבת במחקר, הממצאים מספקים בסיס חשוב למחקר אורך ולמחקר מנגנוני נוסף.

לממצא יש בכל זאת משמעות מעשית. בניגוד לגורמים אחרים שהוצעו להסבר הקורונה הממושכת, אוכלוסיית החיידקים בגוף היא דבר שאפשר לשנות, למשל באמצעות אנטיביוטיקה או פרוביוטיקה. צ'למרס מציע שזו עשויה להיות דרך לבדוק טיפולים, אך כל זה טרם נבדק בניסוי, ואין כאן המלצה טיפולית.

מי שמתמודד עם קורונה ממושכת לא מקבל מהמחקר הזה טיפול חדש. עם זאת, התסמינים שנראים מנותקים זה מזה, קוצר נשימה, ערפול מוחי ובעיות עיכול, נקשרים כאן לאותו משתנה ביולוגי אחד, ולכן אפשר לדווח עליהם לרופא המטפל כמקשה אחת ולא כרשימת תלונות נפרדות.