מוות במכון לחקר מחלת הדבר בסיביר: כמאתיים אנשים הוכנסו להשגחה

יש מחלות שהציבור מכיר בעיקר מספרי היסטוריה, ומחלת הדבר היא הדוגמה הראשונה שעולה. היא הרגה עשרות מיליונים באירופה של המאה הארבע עשרה, היא קיבלה את הכינוי המוות השחור, ואז היא נעלמה מהתודעה. בפועל היא לא נעלמה מהעולם: החיידק שגורם לה ממשיך להתקיים במאגרים של מכרסמים ושל פרעושים במרכז אסיה, באפריקה ובאמריקה, ומדי שנה מאובחנים בה בני אדם.

ביום שישי, 2 באוקטובר 2026, נפטרה דריה שיפילובה, לבורנטית בת 28, במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים המחוזי בעיירה שלחוב שבאזור אירקוטסק שבסיביר. היא עבדה במכון המחוזי לחקר מחלת הדבר, מוסד שעוסק בפתוגנים מסוכנים, ולפי הדיווחים היא מסרה לצוות הרפואי שבעת שאספה דגימות לבדיקה נשברה בידיה מבחנה שהכילה את החיידק החי.

מה קרה בשלחוב

ציר הזמן שהצטייר מהדיווחים דחוס. השבירה התרחשה ב-25 בספטמבר, כעבור יומיים הידרדר מצבה והיא אושפזה, בתחילה נבדקה בחשד לנגיף הקורונה, ובהמשך עלה חשד לזיהום מסוכן. היא חוברה למכונת נשימה ונפטרה בשעות הבוקר של 2 באוקטובר. מכאן ואילך הרשויות אספו את רשימת אנשי הקשר שלה, והמספרים שהתפרסמו נעים בין 189 לכמאתיים אנשים שהוכנסו להשגחה רפואית, מהם למעלה ממאה ששהו במחלקות בית חולים.

סביב ההשגחה הופעלו צעדים נוספים. בית החולים בשלחוב הוכנס להסגר שהקפיא קבלת מטופלים חדשים ושחרור מטופלים, באירקוטסק בוטלו אירועי ציבור, נפתחה חקירה פלילית בחשד להפרת נהלי בטיחות, ומנהלת רשות הבריאות הפדרלית הגיעה לבקר בבית החולים. מושל מחוז אירקוטסק מסר שכל אנשי הקשר שאותרו הוכנסו להשגחה, שאין אצלם סימני מחלה ושתוצאות הבדיקות שלהם שליליות.

בה בעת נפתח פער בין הגורמים הרשמיים. מושלי שני מחוזות אמרו בפומבי שהאישה נפטרה ממחלת הדבר, ואילו רשות הבריאות הפדרלית מסרה שהמצב התברואתי במחוז יציב, שהאבחנה שנקבעה היא דלקת ריאות שגורמה לא זוהה, ושבבדיקות הנוספות לא נמצאו חיידקים שקשורים לעבודתה המקצועית.

למה הצורה הזו שונה

כדי להבין למה כמאתיים אנשים נכנסו להשגחה בגלל מטופלת אחת צריך להכיר הבחנה אחת. למחלת הדבר יש כמה צורות, והשכיחה שבהן היא הצורה שמופיעה בבלוטות הלימפה ואינה עוברת מאדם לאדם. הצורה הריאתית, שבה החיידק מגיע לריאות, היא היחידה שעוברת ישירות בין אנשים, בטיפות שמשתחררות בשיעול ובדיבור מקרוב. היא גם המהירה מכולן, והיא מתפתחת בתוך יום עד כמה ימים לחום גבוה, לקוצר נשימה ולשיעול.

זו אינה מחלה חסרת טיפול. אנטיביוטיקה מקובלת פועלת נגד החיידק, וכשהיא ניתנת מוקדם הסיכוי לשרוד גבוה. מה שהופך את הצורה הריאתית למסוכנת כל כך הוא לוח הזמנים: מהרגע שמופיעים התסמינים חלון ההזדמנות למתן טיפול נמדד בשעות ולא בימים, ולכן אנשי קשר מקבלים אנטיביוטיקה מונעת עוד לפני שמופיע אצלם תסמין.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שעלו בדיווחים, בין 2019 ל-2025 דיווחו עשר מדינות על כמעט ארבעת אלפים מקרים של מחלת הדבר, מאומתים או בחשד. במונגוליה, שגובלת באזור שבו התרחש האירוע, אומתו בתקופה הזאת שבעה עשר מקרים ושבעה מהם הסתיימו במוות.

למי שמתכנן טיול למונגוליה, למרכז אסיה או לאזורים כפריים בסיביר, הסיפור הזה אינו סיבה לבטל כרטיס אבל כן סיבה להכיר שתי שורות. הראשונה היא שהמחלה עוברת לרוב מעקיצת פרעוש או ממגע עם מכרסם, ולכן אין להתקרב למכרסמים מתים או לחיות שנראות פגועות בשטח. השנייה חשובה יותר: חום גבוה שמופיע בתוך שבוע עד שבועיים מחזרה מאזור כזה הוא מצב שבו שווה לציין בפני הרופא לאן נסעו, משום שבלי האזכור הזה אבחנה כזאת פשוט אינה נשקלת.