השימוש במלטונין נקשר לסיכון מופחת לפיתוח והתקדמות מחלת ניוון מקולרי גילי בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה, על פי מחקר שפורסם ב-JAMA Ophthalmology.
"מלטונין, הורמון הידוע בתפקידו בוויסות מחזורי השינה, משמש לעיתים קרובות לטיפול בהפרעות שינה, כגון נדודי שינה," כתבו הוג'ין ג'ונג ועמיתיו, מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב לרפואה. "עם זאת, מחקרים הראו כי למלטונין עשויות להיות גם תכונות נוגדות חמצון, אנטי דלקתיות, אנטי אנגיוגניות ומגנות על המיטוכונדריה (אברונים תוך תאיים, האחראים על ייצור האנרגיה של תאי הגוף)."
ניוון מקולרי גילי (AMD). היא מחלת רשתית פרוגרסיבית, שלאורך הזמן גורמת לפגיעה מצטברת בראייה ומהווה את הגורם העיקרי לאובדן ראייה בקרב בני ובנות 50 ומעלה. המחלה גורמת לירידה בחדות הראייה ויכולה להוביל לעיוורון חלקי או מלא, במקרים חמורים.
ישנם שני סוגים עיקריים של AMD:
- AMD יבש (לא אקסודטיבי): הצורה הנפוצה יותר והמתקדמת באיטיות. מאופיינת בהצטברות של דרוזן (שקעים צהובים) מתחת לרשתית.
- AMD רטוב (אקסודטיבי): הצורה הפחות שכיחה אך החמורה יותר. מתאפיינת בצמיחה של כלי דם לא תקינים מתחת לרשתית, מה שמוביל לדליפה של נוזלים ודם ולפגיעה מהירה יותר בראייה.
הסיכון לפיתוח AMD עולה עם הגיל, והיא שכיחה בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 50. גורמי סיכון נוספים הם: עישון, תורשה, יתר לחץ דם וחשיפה לקרינת UV.
במחקר בחנו החוקרים נתונים שנאספו בעבר, כדי לבדוק קשר בין צריכת מלטונין לירידה בסיכון לחלות בAMD. חוקרים השתמשו בנתונים מ-TriNetX כדי לבדוק 121,523 מבוגרים בני 50 ומעלה ללא היסטוריה של AMD ו-116,675 חולים עם היסטוריה של AMD לא אקסודטיבי, וכולם נבדקו לשימוש במלטונין. התוצאה הראשונית הייתה הקשר בין השימוש במלטונין לבין התפתחות והתקדמות AMD.
מבין החולים ללא AMD, ל-4,848 הייתה היסטוריה של שימוש במלטונין (גיל ממוצע, 68.24 שנים; 56.5% נשים), ומבין 66,253 החולים בקבוצת ה-AMD הלא אקסודטיבי, ל-4,350 הייתה היסטוריה של שימוש במלטונין (גיל ממוצע, 80.21 שנים; 61.1% נשים).
בקרב חולים בני 50 ומעלה, קבוצת המשתמשים במלטונין הראתה סיכון מופחת משמעותית לפיתוח AMD בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם דיווחים על הפחתות דומות בקבוצות גיל מבוגרות יותר.
בקבוצת ה-AMD הלא אקסודטיבי, השימוש במלטונין נקשר לסיכון נמוך יותר להחמרת AMD.
מלטונין מגן על תאי הרשתית, מפחית נזק חמצוני ומקטין את רמות VEGF (היווצרות של כלי דם חדשים. בדרך כלל היווצרות כלי דם חדשים המספקים מזון וחמצן לגידולים סרטניים), וזה יכול להסביר למה הוא עשוי להיות מועיל בטיפול ב-AMD. מטרת המחקר היה בעיקר למצוא את ההבדלים בהרגלי החיים ובטיפול הרפואי בין משתמשי מלטונין לאלו שאינם משתמשים בו עשויים להשפיע על התוצאות שנמצאו. עם זאת, התוצאות מצביעות על הצורך במחקר נוסף על השימוש במלטונין במניעה וניהול של AMD.
