הקשר בין הליכה לדיכאון עשוי לנבוע מכמה מנגנונים וביניהם איכות השינה.
מתוצאות סקירה שיטתית ומטה־אנליזה שפורסמה ב – JAMA Network Open עולה כי צעידה של יותר מ – 5,000 צעדים ביום הביאה להופעה פחותה של תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. תוצאות אלה תואמות לתוצאות מחקרים קודמים שהראו אף הם קשר בין פעילות גופנית להפחתת הסיכונים שונים להתפתחות הפרעות נפשיות מה שהביא את החוקרים להגיע למסקנה כי הגדרת יעדי צעדים עשויה להיות אסטרטגיה למניעת דיכאון.
לדברי ברונו ביזוזרו־פרוני, PhD, MPH, מאוניברסיטת דה קסטיליה־לה מנצ'ה בספרד ועמיתיו, ספירת צעדים יומית היא מדד אובייקטיבי פשוט ואינטואיטיבי לפעילות גופנית. אם בעבר ספירת צעדים הייתה עניין מורכב ומבלבל, כעת היא אפשרית יותר בזכות האפליקציות השונות העושות זאת עבורנו.
לטענת החוקרים הקשר בין כמות הצעדים היומית הנמדדת ובין דיכאון לא נבדק בעבר באמצעות גישה מטא־אנליטית. החוקרים חיפשו ניתוחים המעריכים את ההשפעות שיש לספירת צעדים יומית על תסמיני דיכאון, ובסופו של דבר כללו כמעט מאה אלף מבוגרים בני 18 ויותר.
ממחקרי העוקבה הפרוספקטיביים עולה כי אנשים שצעדו 7,000 צעדים ביום או יותר היה סיכון מופחת לדיכאון לעומת אנשים שצעדו פחות.
למחקר היו כמה מגבלות שעליהן הצהירו החוקרים וביניהן חוסר היכולת לשלול קשר הפוך או משפיעים חיצוניים וכן שאלות שנותרו פתוחות כמו מגבלת תקרה שלאחריה צעדים נוספים כבר לא יפחיתו את הסיכון לדיכאון.
ביזוזרו־פרוני ועמיתיו הדגישו כמה מנגנונים ביולוגיים ופסיכו־סוציאליים אפשריים שעמדו מאחורי קשרים אלו כמו שינויים באיכות השינה, דלקות, תמיכה חברתית, הערכה עצמית, גמישות מוחית ומסוגלות עצמית.
מסקנת החוקרים הייתה כי אורח חיים פעיל וקבוע עשוי להיות גורם מכריע וזאת ללא קשר לאופן השילוב בין המנגנונים האחראים לקשר החיובי.
החוקרים סיכמו כי עדיין נדרשים מחקרים ניסיוניים שיתוכננו במיוחד כדי לבחון אם יש ספירת צעדים אופטימלית ומקסימלית עבור תת־קבוצות שונות באוכלוסייה.
