בדיקות ומעקב נמשכים אחרי מוות בחשד למחלת הדבר ברוסיה

בשלב הראשון יש אירוע חריג, מוות של אדם צעיר במוסד שעובד עם חיידק מסוכן, ואז מצטרפים הסגר בבית חולים, חקירה פלילית ומאתיים אנשים במעקב. בשלב השני מגיעות תוצאות הבדיקות, וההנחה שהתקבעה בינתיים נבחנת מול מה שנמצא בפועל.

ביום שלישי, 6 באוקטובר 2026, מסרה רוסיה לארגון הבריאות העולמי שלא נמצאה מחלת הדבר, לא אצל הלבורנטית בת 28 שנפטרה ב-2 באוקטובר במחוז אירקוטסק ולא אצל אנשי הקשר שלה. זו התפתחות שמשנה את הסיפור שדווח כאן ב-5 באוקטובר, כאשר מושלי שני מחוזות אמרו בפומבי שהיא נפטרה ממחלת הדבר בעוד רשות הבריאות הפדרלית מסרה שהאבחנה היא דלקת ריאות שגורמה לא זוהה.

מה נמצא בבדיקות

הנתון המרכזי שפורסם הוא מה שנמצא אצל אנשי הקשר. בבדיקות של כמאתיים האנשים שהוכנסו למעקב זוהו שני מקרי קורונה ושני מקרי נגיף נזלת, ולא נמצא אף פתוגן של מחלה מידבקת מסוכנת. לפי אותו דיווח, גם בדגימות הביולוגיות של הנפטרת לא נמצאו חיידקים שקשורים לעבודתה המקצועית. המחלה שלה, לפי הודעת הרשויות לארגון, הופיעה בתחילה כזיהום נשימתי נגיפי שגרתי.

במקביל החל שחרור מהמעקב. לפי סגנית ראש המחוז, אלנה סופינה, עד 6 באוקטובר שוחררו כ-60 אחוזים ממי שהוכנס להשגחה, והשאר נותרו במעקב רפואי. מושל מחוז אירקוטסק, איגור קובזב, מסר שהאישה נפטרה מדלקת ריאות שגורמה לא נקבע ושבדגימות שלה לא נמצאו חיידקים שקשורים לעבודתה.

ארגון הבריאות העולמי ממשיך לבקש מרוסיה לדעת איזה גורם הביא לדלקת הריאות הקטלנית, ותשובה כזאת עדיין לא פורסמה. כריסטיאן לינדמאייר, דובר הארגון, אמר בתדריך בז'נבה ב-6 באוקטובר שהבדיקות ממשיכות ושאין עדיין קביעה רשמית של גורם המוות.

למה הערכת המומחים השתנתה

לצד הדיווח הרשמי הופיעה גם הערכה מקצועית עצמאית, והיא מסבירה למה הסיפור נראה שונה כבר בתוך יומיים. ד"ר ג'ניפר נוזו מאוניברסיטת בראון הצביעה על נקודה מעשית: בנהלי בטיחות ביולוגית מקובלים, חשיפה לחיידק של מחלת הדבר במעבדה מפעילה מתן אנטיביוטיקה מונעת באופן מיידי. לדבריה, מכמה סיבות המצב בסיביר אינו נראה לה כמו התפרצות של מחלת הדבר, והיא קוראת לשקיפות רבה יותר ולריצוף הפתוגן.

ארגון הבריאות העולמי פרסם גם הערכת סיכון מסודרת, והיא מתונה: בינוני עד נמוך למחוז אירקוטסק, נמוך לרוסיה כולה ונמוך מאוד לאזור אירופה של הארגון. ההערכה הזאת עוסקת בסיכון שהאירוע יתפשט.

מה שנשאר מהאירוע הזה הוא התנהלות המערכת. דלקת ריאות קטלנית אצל אדם בן 28 שעובד עם פתוגנים מסוכנים מחייבת תשובה, ובהיעדר תשובה גלויה נוצר ואקום שמתמלא בהשערות. אותם נהלים שהפעילו מעקב אחרי מאתיים אנשים בתוך יממה הם גם אלה שמחייבים לפרסם בסוף מה נמצא בדגימות.

הדאגה מהתפרצות עולמית יכולה לרדת מהרשימה: אין עדות למחלת הדבר, לא אצל הנפטרת ולא אצל אנשי הקשר, ואין מעגל הדבקה שממשיך להתרחב. מה שכן נשאר רלוונטי הוא ההבחנה הקלינית שבבסיס הסיפור. מחלת הדבר אינה שריד היסטורי, היא ניתנת לטיפול באנטיביוטיקה מקובלת, ובצורתה הריאתית חלון הזמן למתן הטיפול נמדד בשעות. זה בדיוק ההיגיון שמסביר למה רשויות בריאות מגיבות למקרה בודד בחשד בכל הכוח, גם כשמתברר בסוף שלא זה מה שהיה.