מחקר חדש של מכון ויצמן מגלה: הווסת האחרונה, ולא הגיל, היא נקודת המפנה של גיל המעבר

גיל המעבר מוצג בדרך כלל כתהליך שנמשך שנים: הווסת נעשית לא סדירה, גלי החום מופיעים, השינה מתקצרת, והגוף משתנה לאט. התיאור הזה נוח, גם משום שהוא מרגיע. הוא גם, לפי עבודה חדשה, לא מדויק במקום החשוב ביותר.

חוקרים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' אורי אלון, ניתחו יותר מ-300 מיליון תוצאות של בדיקות מעבדה שגרתיות מיותר ממיליון נשים בישראל ובארצות הברית, בין 1999 ל-2024. הנתונים הישראליים הגיעו מקופת חולים כללית, והאמריקאיים מסקר בריאות ארצי. במקום לסדר את הבדיקות לפי גיל, הם סידרו אותן לפי מועד הווסת האחרונה של כל אישה, ובדקו מה קורה סביב הנקודה הזאת.

הקפיצה שאינה מדרון

התוצאה פורסמה ב-12 באוקטובר 2026 בכתב העת Nature Medicine. במערך האמריקאי נבדקו 90 סוגי בדיקות, ומתוכן 52 הראו שינוי חד סביב הווסת האחרונה ולא ירידה מתמשכת עם הגיל. השינויים נגעו להורמוני המין, לחוזק העצם, לתפקוד הכבד והכליות, להרכב הדם ולשומנים בדם. כשהחוקרים הפעילו את אותה שיטה על גברים בגילים מקבילים, הקפיצה לא הופיעה.

לפני הקפיצה הזאת נרשמה תנועה ארוכה בהרבה. ההורמון שמשקף את מאגר הביציות החל לדעוך כ-15 שנה לפני הווסת האחרונה, ההורמון שמגרה את השחלות החל לעלות כ-14 שנה לפניה, והורמון המין אסטרדיול החל לרדת כ-12 שנה לפניה. ממצא נוסף נגע לנשים שנטלו טיפול הורמונלי בגיל המעבר: אצלן עוצמת הקפיצה בחלק גדול מהמדדים, בעיקר בעצם, בכבד ובכליות, הייתה קטנה יותר.

מה שעוד לא הוכח

כאן נדרשת זהירות, וגם מומחים שלא השתתפו במחקר מסתייגים. פרופ' מרתה היקי מאוניברסיטת מלבורן, שלא הייתה מעורבת בעבודה, מבקרת את המונח "מצוק פיזיולוגי" שבחרו החוקרים ואומרת שהתיאור עלול להיות מבהיל לנשים, בשעה שגיל המעבר הוא שלב חיים נורמלי ובלתי נמנע. היא מצביעה גם על מגבלות: הנתונים נאספו בדיעבד, מועד הווסת האחרונה דווח בידי הנשים עצמן, ומי שעושה בדיקות דם עושה אותן מסיבה מסוימת, ולכן הקבוצה הנבדקת אינה בהכרח מייצגת. היא מוסיפה שרק כ-9 אחוזים מהנשים בנתונים נטלו טיפול הורמונלי, ולא הוקצו אליו באקראי, ולכן התועלת שנמצאה עשויה לנבוע מכך שאלה נשים בריאות יותר מלכתחילה.

פרופ' אנדרו שלינג מאוניברסיטת אוקלנד, שגם הוא לא היה מעורב, מגדיר את הממצאים כמצע להשערות ולא כמסקנה, ומזכיר שטיפול הורמונלי הוכח בעיקר נגד גלי חום והזעות לילה, ולא כמונע מחלות בטווח הארוך.

לאישה שמתקרבת לגיל המעבר הממצא אינו משנה טיפול, אבל הוא כן משנה עיתוי. אם חלק ניכר מהמדדים זז בנקודה אחת ולא לאורך עשור, הרי שהשנה שאחרי הווסת האחרונה היא הזדמנות טבעית לבדיקת דם מסודרת ולשיחה עם רופא המשפחה על עצם, שומנים בדם ותפקודי כבד וכליות. מי שמתלבטת לגבי טיפול הורמונלי יכולה להביא לשיחה הזאת גם את מה שהעבודה לא הוכיחה, ולא רק את מה שהיא הראתה.