שלוש שנות טיפול אדג'ובנטי שהסתיימו לפני שנים, ושתי עקומות הישרדות שעדיין אינן מתקרבות זו לזו. זו התמונה שהוצגה ב-14 בספטמבר 2026 במליאה הנשיאותית של הוועידה העולמית לסרטן ריאה בסיאול, בניתוח ארוך-הטווח ביותר שדווח עד כה מניסוי ADAURA.
בקצרה
- ניתוח חקרני של ניסוי הפאזה 3 ADAURA, שהוצג ב-14 בספטמבר 2026 במליאה הנשיאותית של הוועידה העולמית לסרטן ריאה בסיאול ופורסם במקביל ב-Journal of Thoracic Oncology, מדווח על נתוני ההישרדות ארוכי הטווח ביותר שפורסמו עד כה בטיפול אדג'ובנטי ב-Osimertinib.
- בשלבים II עד IIIA, אוכלוסיית נקודת הסיום הראשית, עמד שיעור ההישרדות בשמונה שנים על 74 אחוז בזרוע הפעילה לעומת 58 אחוז בפלצבו, ביחס סיכון של 0.53 ברווח סמך של 95 אחוז שנע בין 0.38 ל-0.75.
- באוכלוסייה הכוללת, שלבים IB עד IIIA, עמד השיעור על 79 אחוז מול 64 אחוז ביחס סיכון של 0.52 ברווח סמך של 95 אחוז שנע בין 0.39 ל-0.71; חציון ההישרדות הכוללת לא הושג באף אחת מהזרועות.
- היתרון נטה לטובת התכשיר בכל תתי-הקבוצות שהוגדרו מראש, והפער האבסולוטי גדל מלמעלה מעשר נקודות אחוז בניתוח חמש השנים ליותר מ-15 נקודות בשמונה שנים.
הניסוי עצמו מוכר. ADAURA היה ניסוי פאזה 3 גלובלי, אקראי וכפול-סמיות, שכלל 682 מטופלים עם סרטן ריאה לא-קטן-תאים נושא מוטציית EGFR שנכרת במלואו בשלבים IB עד IIIA, בלמעלה מ-200 מרכזים ביותר מ-20 מדינות; המשתתפים קיבלו Osimertinib במינון 80 מ"ג פעם ביום או פלצבו למשך עד שלוש שנים, וכימותרפיה אדג'ובנטית הותרה.
השאלה שהניתוח הזה נועד לענות עליה היא כמה זמן היתרון מחזיק מעמד. נקודת הסיום הראשית הייתה הישרדות ללא מחלה וההישרדות הכוללת הייתה נקודת סיום משנית מרכזית, וכל המשתתפים סיימו זה מכבר את שלוש שנות הטיפול, ולכן נמדד כאן מה שנשאר אחרי שהתרופה הופסקה.
באוכלוסייה שבה נמדדה נקודת הסיום הראשית נרשם הפער המרכזי. בשלבים II עד IIIA עמד שיעור ההישרדות בשמונה שנים על 74 אחוז בזרוע Osimertinib לעומת 58 אחוז בזרוע הפלצבו (פער של 16 נקודות אחוז) ביחס סיכון של 0.53 ברווח סמך של 95 אחוז שנע בין 0.38 ל-0.75.
באוכלוסייה הכוללת התמונה זהה בכיוונה ואף מעט חדה יותר. בשלבים IB עד IIIA עמד שיעור ההישרדות בשמונה שנים על 79 אחוז מול 64 אחוז (פער של 15 נקודות אחוז) ביחס סיכון של 0.52 ברווח סמך של 95 אחוז שנע בין 0.39 ל-0.71, וחציון ההישרדות הכוללת לא הושג באף אחת מהזרועות.
ההבחנה בין שתי האוכלוסיות משנה את אופן הקריאה. השלבים II עד IIIA הם האוכלוסייה שבה נמדדה נקודת הסיום הראשית של הניסוי, ואילו האוכלוסייה הכוללת מצרפת אליה גם את שלב IB: מטופלים שהפרוגנוזה שלהם טובה יותר מלכתחילה ושבהם קשה יותר להראות יתרון, ודווקא בה נמדד יחס הסיכון הנמוך במעט מבין השניים.
העובדה שחציון ההישרדות לא הושג בשתי הזרועות היא נתון בפני עצמו. משמעותה שיותר ממחצית המטופלים בשתי הזרועות היו בחיים בתום תקופת המעקב, ולכן ההשוואה נעשית בנקודת ציון קבועה (שיעור ההישרדות בשמונה שנים) ולא בהפרש חודשים בין שני חציונים, שהוא המדד המקובל במחלה גרורתית.
ההשוואה לניתוח הקודם הופכת את המספרים האלה למשמעותיים. בניתוח בן חמש השנים שדווח ב-2023 עמדו השיעורים על 88 אחוז מול 78 אחוז ביחס סיכון של 0.49 בערך p הקטן מ-0.0001, כלומר הפער האבסולוטי גדל ולא הצטמצם.
2023, חמש שנים: 88% מול 78%, פער של 10 נקודות · 2026, שמונה שנים: 79% מול 64%, פער של 15 נקודות. העקומות ממשיכות להתרחק.
בטיפולים ממוקדים מקובל לראות עקומות שנפרדות מוקדם ומתכנסות בהמשך, משום שהמחלה חוזרת גם לאחר דחייה ארוכה; כאן, שנים לאחר סיום הטיפול, לא נרשמה התכנסות מאוחרת בין הזרועות.
פילוח תת-הקבוצות אינו מוסיף אזהרות. היתרון נטה לטובת Osimertinib בכל תתי-הקבוצות שהוגדרו מראש: מצב עישון, גיל מתחת ל-65 ומעליו, שלב המחלה IB, II או IIIA, סוג המוטציה בחסר באקסון 19 מול L858R, וקבלת כימותרפיה אדג'ובנטית שניתנה לכ-60 אחוז מהמשתתפים.
מה שאין בנתונים האלה מגדיר את גבולותיהם. זהו ניתוח חקרני ולא נקודת סיום שנקבעה מראש עם סף מובהקות ייעודי, ולכן הוא מתאר עקביות לאורך זמן ואינו מהווה בדיקה סטטיסטית עצמאית; לפי הדיווח לא זוהו אותות בטיחות חדשים.
שאלה פתוחה נוספת נוגעת למשך הטיפול עצמו. הפרוטוקול קבע שלוש שנות מתן, וזהו מספר שנקבע בתכנון הניסוי ולא נגזר מהשוואה בין משכי טיפול שונים; הנתונים הנוכחיים אינם מאפשרים לדעת אם תקופה קצרה יותר הייתה מספיקה או אם תקופה ארוכה יותר הייתה מוסיפה.
הנתון החסר המשמעותי ביותר נוגע למה שקורה אחרי ההישנות. הנתונים שפורסמו אינם עונים על השאלה כיצד מגיבים לטיפול אותם מטופלים שמחלתם חוזרת לאחר חשיפה אדג'ובנטית ממושכת לתכשיר, שאלה מעשית מאוד עבור מי שנדרש לבחור קו טיפול ראשון במחלה גרורתית אצל מטופל כזה.
עבור האונקולוג והפתולוג בישראל, ההשלכה המיידית נוגעת לעיתוי הבדיקה המולקולרית. אם יתרון הישרדותי בסדר הגודל הזה תלוי בהתחלת טיפול אדג'ובנטי בסמוך לניתוח, חלון ההחלטה נסגר בתוך שבועות.
בדיקת EGFR בגידול ריאה כרות: בתוך שבועות מהניתוח, ברצף הפתולוגי השגרתי. לא בהישנות.
מקורות
- ilcn.org › הסיקור מטעם הוועידה: עיצוב הניסוי ונקודות הסיום, שיעורי ההישרדות בשמונה שנים בשתי האוכלוסיות, יחסי הסיכון ורווחי הסמך, ההשוואה לניתוח חמש השנים, פילוח תת-הקבוצות, זהות המציג ומועד ההצגה.
- prnewswire.com › ההודעה הרשמית: 682 המשתתפים, המינון ומשך הטיפול, אישור עצמאי של שיעורי ההישרדות ושל יחסי הסיכון, ומקום הפרסום המקביל.
- oncodaily.com › אישור נוסף של הנתונים, פריסת המרכזים והמדינות, ניסוח הפחתת הסיכון באחוזים, הקביעה שהפרדת העקומות נשמרה שנים לאחר סיום הטיפול ושלא זוהו אותות בטיחות חדשים.
