הגיל שבו מתחילים לדבר על קולונוסקופיה ירד בשנים האחרונות, ומי שחצה את גיל 45 מכיר כבר את ההמלצה לקבוע תור או לקחת ערכת בדיקה ביתית. ההיגיון מאחורי ההמלצה היה פשוט ומשכנע: סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים שבדיקות הסקר באמת עובדות נגדם, והתחלואה בו יורדת במדינות המפותחות כבר עשרות שנים.
בקצרה
- הנתונים פורסמו ב-27 באוקטובר בכתב העת NEJM Evidence ומבוססים על מאגר שמכסה כ-46 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית.
- את העלייה בגילי 45 עד 49 מסבירים החוקרים בעיקר בהורדת גיל תחילת הסקר מ-50 ל-45.
- בגילי 65 עד 69 העלייה אינה מוסברת בתוספת בדיקות, ושם היא מדאיגה את החוקרים יותר.
- ההסבר המוצע הוא שאנשים שנולדו משנות השישים ואילך נושאים סיכון גבוה יותר למחלה.
ב-27 באוקטובר פורסם בכתב העת NEJM Evidence מחקר שמראה שהירידה הזאת נקטעה. חוקרים מאוניברסיטת שיקגו ומשלושה מוסדות אקדמיים נוספים בארצות הברית, יחד עם רשות הבריאות של יוצאי הצבא, בחנו את נתוני מאגר הסרטן הלאומי האמריקאי בין 2000 ל-2023. המאגר מכסה 21 אזורי רישום ובהם כ-46 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, והוא הבסיס שעליו נשענות ההמלצות לבדיקות סקר.
מה שהמספרים מראים
בתחילת התקופה, בשנת 2000, אובחנו 55.2 מקרים חדשים לכל 100 אלף איש, בתקנון לגיל. המספר הזה ירד בהתמדה במשך יותר מעשרים שנה והגיע ל-36.7 בשנת 2022, ואז, בשנת 2023, עלה ל-38.3. העלייה אינה דרמטית בגודלה, אבל היא הראשונה מאז שהמאגר בתצורתו הנוכחית החל לפעול.
התחלואה עולה בכל קבוצות הגיל עד גילי 65 עד 69, ובגילי 70 עד 74 היא נותרה ללא שינוי. העלייה החדה ביותר נמדדה בגילי 45 עד 49, כ-13 אחוזים בכל שנה בין 2019 ל-2023. אותה מגמה חזרה בשני המינים, בכל שלבי האבחון, בכל מקטעי המעי ובכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו.
בשנת 2000 אובחנו כ-55 מקרים חדשים לכל 100 אלף איש. בשנת 2022 ירד המספר ל-37, ובשנת 2023 הוא עלה שוב ל-38.
מה הסקר לא מסביר
את העלייה בגילי 45 עד 49 מייחסים החוקרים בעיקר לבדיקות עצמן. גיל תחילת הסקר בארצות הברית הורד מ-50 ל-45, וכשבודקים יותר אנשים מוצאים יותר גידולים, ומוצאים אותם בשלב מוקדם יותר. פרופ׳ קייטלין מרפי מאוניברסיטת שיקגו, שהובילה את העבודה, אמרה על כך שהסקר עושה בדיוק את מה שהתכוונו שיעשה, כלומר תופס את הסרטן מוקדם.
הקושי מתחיל דווקא בקבוצה המבוגרת. בגילי 65 עד 69 ובגילי 70 עד 74 כ-80 אחוזים מהאנשים מעודכנים בבדיקות הסקר, ובקבוצה הזאת הסקר פעל במשך שנים בצורה הטובה ביותר. עלייה בתחלואה שם אינה מוסברת בתוספת בדיקות, והיא מעלה את האפשרות שגורמי סיכון שאינם מזוהים כיום מקזזים את התועלת מהסקר.
ההסבר שהחוקרים מציעים נקרא השפעת דור הלידה (אפקט קוהורט). לפי ההשערה הזאת, אנשים שנולדו משנות השישים ואילך נושאים סיכון גבוה יותר לסרטן המעי הגס, והסיכון הזה נחשף כשהם מגיעים לגיל העמידה ולגיל המבוגר. מרפי תיארה זאת כמפגש בין הגיל ובין הזמן: קבוצות שנולדו באותה תקופה מתקדמות יחד בציר החיים ונושאות איתן את החשיפות של התקופה שבה גדלו.
למחקר שתי מגבלות. הראשונה היא שהעלייה נמדדה בשנה אחת בלבד, ונתוני מאגרי סרטן מתעדכנים מדי שנה, ולכן החוקרים עצמם קוראים להמשיך ולעקוב. השנייה היא הטענה שחלק מהאבחונים של 2023 הם השלמה של אבחונים שנדחו בתקופת הקורונה; החוקרים בדקו זאת, מצאו שהסקר חזר לרמות שלפני המגפה עוד בינואר 2021, והעריכו שההסבר הזה אינו מספק.
מי שמתלבט אם להיענות לפנייה מקופת החולים לבדיקת סקר מקבל כאן תשובה פשוטה למדי. ההמלצה האמריקאית שמופיעה בפרסום היא להתחיל בבדיקות סקר בגיל 45 ולהמשיך עד גיל 75, ואצל מי שצעיר או מבוגר מכך ההחלטה נבחנת לגופה. קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה המדויקת ביותר, ולצידה קיימות בדיקות דם ובדיקות צואה ביתיות. למי שצעיר מגיל 45 ובלי גורמי סיכון מיוחדים, הנתונים האלה מספקים סיבה טובה לא לדחות פנייה לרופא כשמופיעים דם ביציאות, שינוי מתמשך בהרגלי המעיים או ירידה במשקל בלי הסבר.
להרחבה בנושא בדיקות סקר לסרטן המעי הגס
- eurekalert.org › הודעת המרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקגו, עם ציטוטי החוקרים המלאים
- cidrap.umn.edu › סיקור המחקר, עם הפילוח לפי מין, שלב ומקטע מעי
- medicalxpress.com › דיווח על הממצא, עם ההמלצות המעשיות לבדיקות סקר
