ההנחיות לנשים בהיריון השתנו בעשור האחרון יותר מכל תחום אחר בתזונה. פעם נאמר להימנע מבוטנים; אחר כך התברר שההימנעות דווקא מגדילה את הסיכון לאלרגיה אצל התינוק, וההנחיה התהפכה. מכאן נולדה שאלה הגיונית, שנשאלת בכל מרפאת נשים: אם הימנעות מזיקה, אולי אכילה מוגברת מגנה?
בקצרה
- ניסוי אקראי בשם PrEggNut, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, כלל 2,137 נשים בהיריון יחיד בארבע ערים באוסטרליה, שלכל עובר שלהן היו לפחות שני קרובי משפחה עם מחלה אלרגית.
- קבוצה אחת התבקשה לאכול לפחות שש ביצים ו-60 בוטנים בשבוע; השנייה הוגבלה לשלוש ביצים ו-30 בוטנים בשבוע לכל היותר. ההנחיה נמשכה מלפני השבוע ה-23 להיריון ועד ארבעה חודשים לאחר הלידה.
- בגיל שנה נמצאה אלרגיה לביצה או לבוטנים ב-83 מתוך 1,066 תינוקות בקבוצת התזונה העשירה וב-89 מתוך 1,064 בקבוצת התזונה הרגילה, 7.8 אחוז מול 8.4 אחוז, ללא הבדל של ממש.
- לא נמצא הבדל גם באלרגיה לכל מזון בנפרד, באקזמה או בשיעור האירועים החמורים, שעמד על 3.6 אחוזים מול 3.8 אחוזים.
ניסוי אוסטרלי גדול שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine בדק את ההשערה הזאת, והתשובה שקיבל היא לא.
מה בדיוק נבדק
בניסוי, שנקרא PrEggNut, השתתפו 2,137 נשים בהיריון יחיד בארבע ערים באוסטרליה: אדלייד, מלבורן, פרת' וסידני. כולן גויסו לפני השבוע ה-23 להיריון ותכננו להניק ארבעה חודשים לפחות, ולכל עובר היו לפחות שני קרובי משפחה ביולוגיים עם אסתמה, אקזמה, נזלת אלרגית או אלרגיה למזון. כלומר אלה תינוקות שנמצאים בסיכון מוגבר מלכתחילה.
החלוקה הייתה אקראית בין שני תפריטים מוגדרים. קבוצה אחת התבקשה לאכול לפחות שש ביצים ו-60 בוטנים בשבוע; השנייה הוגבלה לשלוש ביצים ו-30 בוטנים בשבוע לכל היותר, שהם בקירוב הצריכה האוסטרלית הרגילה. ההנחיה נמשכה מרגע הגיוס ועד ארבעה חודשים לאחר הלידה, כלומר גם לאורך תקופת ההנקה.
בגיל שנה נבדקו התינוקות לאלרגיה מתווכת IgE לביצה או לבוטנים, כלומר אלרגיה אמיתית ולא רגישות מעבדתית בלבד. בקבוצת התזונה העשירה נמצאה אלרגיה ב-83 מתוך 1,066 תינוקות; בקבוצת התזונה הרגילה ב-89 מתוך 1,064. במילים אחרות, כמעט 8 מכל 100 תינוקות בשתי הקבוצות כאחת.
לא נמצא הבדל גם במדדים המשניים: לא באלרגיה לביצה בנפרד, לא באלרגיה לבוטנים בנפרד ולא באקזמה, לא בגיל ארבעה חודשים ולא בגיל שנה.
למה התוצאה חשובה בכל זאת
תוצאה שלילית בניסוי גדול סוגרת שאלה פתוחה, ולכן היא שימושית במרפאה. במשך שנים רווחה בין נשים בהיריון התחושה שיש משהו לעשות בצלחת כדי להגן על התינוק מאלרגיה, והיא הולידה גם הימנעות מיותרת וגם אכילה כפויה של מזונות שלא בהכרח רצו. הנתונים האלה אומרים שאין בכיוון הזה תועלת, וגם שאין בו נזק.
החוקרים ציינו מגבלה אחת שראוי להכיר. שיעור האלרגיה בפועל עמד על כ-8 אחוזים ולא על 16 אחוזים כפי שהוערך מראש, וכששיעור התופעה נמוך מהצפוי קשה יותר לזהות אפקט מגן גם אם הוא קיים. הסבר אפשרי לכך הוא ששינוי ההנחיות בשנים האחרונות, שמעודד חשיפה מוקדמת לאלרגנים אצל התינוק עצמו, כבר הוריד את שיעורי האלרגיה בנקודת המוצא.
מבחינת בטיחות לא נמצא הבדל בין הקבוצות, ושיעור האירועים החמורים עמד על 3.6 אחוזים מול 3.8 אחוזים. הממצא הזה מסיר את ההצדקה להימנעות מהמזונות האלה בהיריון.
נשים בהיריון שמתלבטות מה לאכול יכולות להסיק מכאן שתי מסקנות הפוכות בכיוונן ומשלימות זו את זו. אין צורך להימנע מביצים ומבוטנים כשאין אלרגיה ידועה, ואין גם טעם לאכול מהם יותר מהרגיל מתוך תקווה להגן. מה שנותר בעל משמעות, לפי החוקרים, הוא מה שקורה אחרי הלידה: החשיפה של התינוק עצמו לאלרגנים במועד ובאופן סדיר.
מקורות
- news-medical.net › קריאה מפורטת של המאמר: שם הניסוי, 2,137 המשתתפות והחלוקה 1,070 מול 1,067, ארבע הערים באוסטרליה, כמויות המזון בשתי הזרועות, נקודת הסיום הראשית (83 מתוך 1,066 מול 89 מתוך 1,064; 7.8% מול 8.4%), המדדים המשניים, שיעור האירועים החמורים (3.6% מול 3.8%), פרטי הפרסום והמגבלה בדבר שיעור אלרגיה נמוך מהצפוי.
- snacksafely.com › אישור עצמאי של תנאי ההכללה (שני קרובי משפחה ביולוגיים עם מחלה אלרגית), של שם החוקרת הראשית ד"ר דברה פאלמר מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, של כמויות המזון, של התוצאה הראשית ושל דברי מאמר המערכת הנלווה.
- drkumardiscovery.com › קריאה עצמאית נוספת: אישור החלוקה האקראית ביחס אחד לאחד, המספרים המדויקים בשתי הזרועות, הסיכון היחסי 0.93 ברווח סמך שנע בין 0.69 ל-1.26, והמגבלות בדבר מעקב שהסתיים בגיל שנה ואוכלוסייה בסיכון גבוה מעצם ההגדרה.
- nejm.org › המאמר עצמו בכתב העת. הדף החזיר HTTP 403 ולא נפתח; הכתובת מובאת לצורך אימות עצמאי.
