מי שעבר קולונוסקופיה ונאמר לו שהוסרו לו פוליפים יוצא מהמרפאה עם תאריך ביד: לחזור בעוד שלוש שנים. התאריך הזה הוא הנחיה מקובלת ברוב מדינות המערב, והיא חוזרת ונקבעת שוב ושוב לאורך שנים. מי שההכנה לבדיקה קשה עליו במיוחד יודע בדיוק כמה קצרות שלוש שנים.
בקצרה
- ניתוח ביניים של הניסוי האירופי EPoS, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, השווה בדיקת מעקב ראשונה אחרי שלוש שנים לעומת חמש שנים בעקבות הסרת פוליפים במעי הגס.
- בזרוע הראשונה השתתפו 10,799 מטופלים שהוסרו להם פוליפים בסיכון גבוה; 5,398 הוקצו אקראית לחמש שנים ו-5,401 לשלוש. בזרוע השנייה השתתפו 1,861 מטופלים עם פוליפים משוננים.
- כעבור חמש שנים אובחן סרטן מעי גס ב-0.77 אחוז מהממתינים חמש שנים לעומת 0.82 אחוז מאלה שנבדקו אחרי שלוש; מקרי המוות מהמחלה היו שלושה מול שניים.
- בקבוצת חמש השנים בוצעו כ-4,200 קולונוסקופיות פחות. זהו ניתוח ביניים בלבד, ונקודת הסיום העיקרית של הניסוי היא היארעות הסרטן כעבור עשר שנים.
הניסוי האירופי שתוצאות הביניים שלו התפרסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בחן את המספר הזה. השאלה שהוצגה הייתה פשוטה ומעשית: אם תידחה הבדיקה הראשונה לחמש שנים, האם ישלמו על כך המטופלים במקרי סרטן נוספים?
שמונה מדינות, שתי קבוצות

המחקר, שנקרא EPoS, כלל שתי זרועות נפרדות. בראשונה השתתפו 10,799 מטופלים שהוסרו להם פוליפים מסוג אדנומה בסיכון גבוה; 5,398 מהם הוקצו אקראית לבדיקת מעקב ראשונה אחרי חמש שנים ו-5,401 אחרי שלוש. בזרוע השנייה השתתפו 1,861 מטופלים עם פוליפים משוננים, סוג אחר של ממצא. יחד: 12,660 משתתפים בשמונה מדינות באירופה.
ההגדרה של סיכון גבוה קובעת מי נכנס מלכתחילה למעקב הצפוף. מדובר בפוליפ בקוטר עשרה מילימטרים ומעלה, בפוליפ שנמצאו בו שינויים תאיים בדרגה גבוהה, או בשלושה עד עשרה פוליפים באותה בדיקה. אלה המטופלים שההנחיות הקיימות מזמינות לחזור מוקדם.
בתום חמש שנות מעקב נמצאו שיעורי הסרטן נמוכים מאוד בשתי הקבוצות וכמעט זהים. בקבוצה שהמתינה חמש שנים אובחן סרטן מעי גס ב-0.77 אחוז מהמשתתפים; בקבוצה שנבדקה כבר אחרי שלוש שנים, ב-0.82 אחוז. גם מספר מקרי המוות מהמחלה היה זעום בשתי הקבוצות כאחת: שלושה מול שניים.
מתוך 100 מטופלים שהמתינו חמש שנים, פחות מאחד פיתח סרטן מעי גס. בקבוצה שנבדקה כבר אחרי שלוש שנים המספר היה כמעט זהה.
פחות בדיקות, אותה תוצאה
הפער האמיתי בין הקבוצות היה במספר הבדיקות. בקבוצה שהמתינה חמש שנים בוצעו כ-4,200 קולונוסקופיות פחות: הכנה, הרדמה קלה, יום היעדרות מהעבודה וסיכון קטן לסיבוך, כפול אלפי אנשים. בזרוע השנייה, זו של הפוליפים המשוננים, פיתחו כאחוז אחד מהמשתתפים סרטן מעי גס בתוך חמש שנים, ואיש מהם לא נפטר מהמחלה.
בקנה מידה של מערכת בריאות שלמה המספר הזה מתורגם למשאב. תור לקולונוסקופיה נמדד בישראל בחודשים, וכל בדיקה שאינה נדרשת מפנה מקום למי שממתין לבדיקה ראשונה או לבירור של תסמין מדאיג. שינוי כזה משפיע גם על מי שאינו מופיע במחקר כלל.
זהו ניתוח ביניים, ונקודת הסיום העיקרית של הניסוי היא היארעות הסרטן כעבור עשר שנים ולא כעבור חמש. שתי הקבוצות עברו בדיקה עד השנה החמישית, ולכן מה שנמדד כאן הוא ויתור על בדיקה אחת בלבד: זו של השנה השלישית.
תנאי נוסף מובלע בתוצאה. היא נכונה רק אם הפוליפים אותרו כולם והוסרו במלואם בבדיקה הראשונה, כלומר היא תלויה באיכות הבדיקה שכבר נעשתה. ההנחיות הקליניות הקיימות, בישראל ובעולם, עדיין מדברות על שלוש שנים.
מי שנמצא כרגע במעקב אחרי הסרת פוליפים יכול לקחת מכאן בעיקר הקשר. ההנחיה הקיימת לא השתנתה והיא המחייבת, אבל השאלה מתי בדיוק לחזור לבדיקה הבאה הפכה לשאלה שיש עליה נתונים, וזו שאלה שאפשר להעלות בביקור הבא אצל הגסטרואנטרולוג.
מקורות
- news.ki.se › הודעת מכון קרולינסקה, שחוקריו השתתפו במחקר: שמות שתי הזרועות, 10,799 המשתתפים ב-EPoS II ו-1,861 ב-EPoS III, שמונה המדינות, שיעורי הסרטן 0.77% מול 0.82%, כ-4,200 הבדיקות שנחסכו, נתוני EPoS III וציטוט פרופ' הנס-אולוב אדמי.
- drkumardiscovery.com › קריאה עצמאית של המאמר: החלוקה המדויקת 5,398 מול 5,401, מקרי המוות מסרטן מעי גס (3 מול 2, כלומר 0.06% מול 0.04%), מרווח האי-נחיתות של 0.7 נקודות אחוז, מעמד הניתוח כניתוח ביניים מול נקודת סיום של עשר שנים, והמגבלה שלפיה שתי הקבוצות נבדקו עד השנה החמישית.
- medicalxpress.com › אישור של מספרי המשתתפים, של התוצאות בשתי הזרועות, של מספר הבדיקות שנחסכו, של הציטוט ושל המגבלה בדבר איתור והסרה מלאים של הפוליפים בבדיקה הראשונה.
- nejm.org › המאמר עצמו בכתב העת. הדף החזיר HTTP 403 ולא נפתח; הכתובת מובאת לצורך אימות עצמאי.

