ההנחיה שמקבל כל אדם שנקבע לו ניתוח נשמעת פשוטה ומוכרת: לא לאכול ולא לשתות מחצות. מאחוריה עומדת מטרה אחת בלבד: שהקיבה תהיה ריקה ברגע שהמטופל מאבד את הכרתו, כדי שתוכן קיבה לא יעלה חזרה אל הוושט ומשם אל הריאות. במשך עשרות שנים ההנחיה הזו כיסתה כמעט את כל המקרים, ולכן היא כמעט לא השתנתה.
בקצרה
- נתונים שהוצגו בכנס השנתי של איגוד הרופאים המרדימים בליברפול, שנערך בין 16 ל-18 בספטמבר 2026, ופורסמו בכתב העת Anaesthesia, מודדים לראשונה בקנה מידה ארצי את הקשר בין תרופות ממשפחת GLP-1 ובין החזר תוכן קיבה בהרדמה.
- המחקר, שכונה GLIMPSE, עקב אחר 47,039 מבוגרים שעברו ניתוחים ופרוצדורות מתוכננים ודחופים ב-119 אתרים בבריטניה; 1,348 מהם, כ-3 אחוזים, נטלו תרופה כזו בשלושת החודשים שקדמו לפרוצדורה.
- שיעור ההחזר או השאיפה לריאות עמד על 1.41 אחוז בקבוצה שנטלה את התרופות לעומת 0.12 אחוז בקבוצה שלא נטלה אותן, וכ-53 אחוז מהאירועים התרחשו בשלב ההתעוררות מההרדמה.
- למעלה מ-40 אחוז מהמטופלים רכשו את התרופות דרך בתי מרקחת מקוונים ולא במרשם מרופא המשפחה; כמעט שליש התבקשו להפסיק את הנטילה 8 עד 14 ימים לפני הפרוצדורה, בעוד שאיגוד הרופאים המרדימים ממליץ דווקא להמשיך.
בשנים האחרונות נכנסה לתמונה משפחת תרופות ששינתה בדיוק את הנחת היסוד הזו. תרופות ממשפחת GLP-1, שמאטות את התרוקנות הקיבה, נרשמות היום למיליוני אנשים לטיפול בסוכרת מסוג 2, בהשמנה או בשתיהן. אותה האטה שמייצרת את תחושת השובע הממושכת היא גם זו שמשאירה מזון ונוזלים בקיבה הרבה אחרי שהמטופל הפסיק לאכול.
מה נמדד בקנה מידה ארצי
נתונים שהוצגו בכנס השנתי של איגוד הרופאים המרדימים בליברפול, שנערך בין 16 ל-18 בספטמבר 2026, ופורסמו במקביל בכתב העת Anaesthesia, מכמתים לראשונה את הפער הזה על אוכלוסייה שלמה. המחקר, שכונה GLIMPSE, עקב אחר 47,039 מבוגרים שעברו ניתוחים ופרוצדורות מתוכננים ודחופים ב-119 אתרים ברחבי בריטניה.
מתוכם 1,348 מטופלים, כ-3 אחוזים, דיווחו שנטלו תרופה ממשפחת GLP-1 בשלושת החודשים שקדמו לפרוצדורה. בקבוצה הזו נרשם החזר של תוכן קיבה, או שאיפה שלו אל הריאות, אצל 1.41 אחוז מהמטופלים, לעומת 0.12 אחוז בלבד בקרב מי שלא נטלו את התרופות כלל.
אחד מכל 71 מטופלים שנטלו תרופה ממשפחת GLP-1 חווה החזר תוכן קיבה בזמן ההרדמה. בקרב מי שלא נטלו אותן, אחד מכל 802.
הפער הזה, פי 11 בקירוב, נשמע דרמטי, אבל הסיכון המוחלט נותר קטן והחוקרים הדגישו זאת במפורש. עם זאת, בקנה מידה של מערכת בריאות שמבצעת מיליוני פרוצדורות בשנה, ובתקופה שבה מספר נוטלי התרופות האלה גדל במהירות, מיעוט כזה מתורגם לאירועים רבים בפועל.
הרגע שבו זה קורה
פרט אחד בממצאים חורג ממה שהיה מקובל לחשוב. כ-53 אחוז מהאירועים התרחשו דווקא בשלב ההתעוררות, בסוף הפרוצדורה. המשמעות המעשית היא שהניטור המוקפד נדרש גם אחרי שהניתוח הסתיים.
ממצא שני נוגע למקור התרופה. למעלה מ-40 אחוז מהמטופלים שדיווחו על נטילת התרופות רכשו אותן דרך בתי מרקחת מקוונים ולא במרשם מרופא המשפחה. מי שקנה תרופה באינטרנט לצורך ירידה במשקל אינו רואה בה בהכרח תרופה שיש לדווח עליה בטופס קבלה לניתוח.
להפסיק או להמשיך
כמעט שליש מהמטופלים התבקשו להפסיק את התרופה בין 8 ל-14 ימים לפני הפרוצדורה, ואילו איגוד הרופאים המרדימים ממליץ דווקא להמשיך ליטול אותה לאורך כל התקופה שסביב הניתוח. הנימוק שהאיגוד מציג הוא שהפסקה של פחות משלושה עד ארבעה שבועות אינה מספיקה כדי שההשפעה על הקיבה תחלוף.
מי שנוטל תרופה ממשפחת GLP-1 ועומד לפני ניתוח, בדיקה בהרדמה או אפילו פרוצדורה קצרה בהרדמה עמוקה, נמצא במצב שבו המידע החשוב ביותר נמצא אצלו. הפסקה עצמאית של התרופה כמה ימים לפני המועד אינה פותרת את הבעיה ואף עלולה ליצור ביטחון מוטעה; מה שכן משנה הוא שהמרדים יידע. זה נכון גם כשהתרופה נרכשה באינטרנט, גם כשהיא ניטלת לירידה במשקל בלבד, וגם כשהיא נראית כעניין שאינו קשור כלל לניתוח.
מקורות
- medicalxpress.com › הדיווח המלא: עיצוב המחקר ומספר המשתתפים, 119 האתרים, שיעור נוטלי התרופות, שיעורי ההחזר והשאיפה בשתי הקבוצות (1.41% מול 0.12%), חלוקת האירועים לפי שלב ההרדמה, שיעור הרכישה המקוונת, המלצת איגוד הרופאים המרדימים ושם החוקר הראשי וכתב העת.
- miragenews.com › אישור עצמאי של 47,039 המשתתפים ו-119 האתרים, של 1,348 נוטלי התרופות, של הפרופורציה אחד מכל 71 מול אחד מכל 802, של מועד הכנס בליברפול (16–18 בספטמבר 2026) ושל שיוך המחקר לרשת GLIMPSE.
- associationofanaesthetists-publications.onlinelibrary.wiley.com › כתב העת Anaesthesia, שבו פורסם המחקר. הדף עצמו החזיר HTTP 403 ולא נפתח; זהותו כמקום הפרסום אוששה בחיפוש בלבד.
