מכשיר מד לחץ דם נמצא כמעט בכל בית מרקחת, והבדיקה נמשכת דקה. דווקא מפני שהיא כל כך זמינה, קל להניח שמי שיש לו לחץ דם גבוה כבר יודע על כך. מחקר אנגלי חדש מראה שההנחה הזו שגויה, בהיקף שקשה לעכל.
בקצרה
- מחקר שפורסם ב-23 בספטמבר 2026 בכתב העת BMJ Public Health נשען על נתוני מיליון וארבע מאות אלף מבוגרים באנגליה שנרשמו לתוכנית מחקר ארצית בין 2022 ל-2025.
- לחץ דם גבוה נמצא אצל 37 אחוזים מהנבדקים, לפי מדידה של 140 על 90 ומעלה או נטילת תרופה להורדת לחץ דם.
- מתוך אלה, כמעט שישה מכל עשרה מעולם לא אובחנו ואינם נוטלים תרופה כלל. אצל מחצית מהמטופלים בתרופות נמדדו ערכים שעדיין היו גבוהים מהיעד.
- השכיחות הייתה גבוהה בכמחצית אצל גברים לעומת נשים, ועלתה מ-15 אחוזים בקרב בני 18 עד 39 ל-71 אחוזים בקרב בני 80 ומעלה.
המחקר, שפורסם ב-23 בספטמבר 2026 בכתב העת BMJ Public Health, נשען על אחת מתוכניות המחקר הגדולות בעולם: מיליון וארבע מאות אלף מבוגרים באנגליה שנרשמו אליה בין 2022 ל-2025, נמדדו ומילאו שאלונים.
מה הנתונים הראו
בקרב כלל הנבדקים נמצא לחץ דם גבוה אצל 37 אחוזים, כלומר יותר משליש. ההגדרה שנקבעה הייתה מדידה של 140 על 90 ומעלה, או נטילת תרופה להורדת לחץ דם.
הממצא שהמחברים עצמם מגדירים כמפתיע ביותר הוא מה שמסתתר בתוך השיעור הזה. מתוך כל מי שנמצא אצלם לחץ דם גבוה, כמעט שישה מכל עשרה מעולם לא אובחנו ואינם נוטלים שום תרופה. הם עברו את המדידה במסגרת המחקר ולא ידעו דבר על מצבם עד אז.
הפער השני מתגלה דווקא אצל מי שכבר מטופל. מחצית מהנוטלים תרופה אחת או יותר להורדת לחץ דם נמדדו עם ערכים שעדיין היו גבוהים מהיעד. כלומר גם האבחון עצמו אינו מבטיח שהבעיה נפתרה.
"לחץ דם גבוה הוא במידה רבה רוצח שקט, אבל הגישה הנוכחית לאיתור שלו ולטיפול בו אינה מתאימה למשימה"
› וון-יו ליו, סטטיסטיקאי רפואי ב-Oxford Population Health והמחבר הראשי של המחקר
הפילוח לפי גיל ולפי מין מוסיף שכבה מעשית. אצל גברים נמצא לחץ דם גבוה ב-42 אחוזים ואצל נשים ב-29 אחוזים, כלומר שכיחות גבוהה בכמחצית אצל גברים. השכיחות עולה בחדות עם הגיל, מ-15 אחוזים בקרב בני 18 עד 39 ועד 71 אחוזים בקרב בני 80 ומעלה.
היכן נוצר החסם
הסבר אחד שהמחברים מציעים נוגע לנהלים, לא למטופלים. ההנחיות הקליניות הנוהגות באנגליה דורשות כמה מדידות מאמתות לפני שנקבעת אבחנה, והמחברים טוענים שדרישה זו עצמה מעכבת את האבחון ואת הטיפול שאחריו. מדידה אחת גבוהה אינה מספיקה, ובין המדידה הראשונה לאישור האבחנה יש די זמן כדי שאדם ישכח, ידחה או יפסיק לגמרי את הבירור.
ד"ר איאן טרנבול, רופא משפחה וסגן המנהל הרפואי של תוכנית המחקר, אמר שדרוש מעבר לגישה יזומה יותר באיתור, ושלא ברור מדוע אצל מחצית מהמטופלים שדיווחו על נטילת תרופות נותר הלחץ גבוה. הוא הוסיף שכדאי לשקול החלטה על טיפול גם לפי תחזית הסיכון לתחלואת לב וכלי דם, ולא רק לפי ערכי הלחץ עצמם.
פרופ' בריאן ויליאמס מקרן הלב הבריטית הוסיף שיתר לחץ דם נותר גורם הסיכון הניתן לשינוי המשמעותי ביותר, וקשור לכמחצית מהתקפי הלב והשבצים בבריטניה. זו הסיבה שממצא על אי-אבחון מתורגם לאירועים ואינו נשאר פער סטטיסטי.
המחקר נערך באנגליה, אך המכשול שהוא מתאר אינו ייחודי לה: לחץ דם גבוה אינו כואב ואינו מורגש, ולכן הוא מאותר רק כשמישהו טורח למדוד. מי שלא נמדד בשנתיים האחרונות, בעיקר גברים ובני חמישים ומעלה, ימצא שזו בדיקה של דקה שאפשר לבצע גם בבית מרקחת. ומי שכבר נוטל תרופה ואינו זוכר מתי נמדד לאחרונה, ימצא בנתון על המחצית שאינה מאוזנת סיבה טובה לשאול על כך בביקור הבא.
להרחבה בנושא יתר לחץ דם
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם הפילוח לפי גיל ומין וציטוטי החוקרים
- news-medical.net › סיקור המחקר, עם דברי פרופ' Bryan Williams מקרן הלב הבריטית
