עמוד הבית > חדשות רפואה > רק בדידות שנמשכת שנים, ולא תחושה חולפת, נקשרה לסיכון לדמנציה

רק בדידות שנמשכת שנים, ולא תחושה חולפת, נקשרה לסיכון לדמנציה

מחקר צרפתי שפורסם ביום שלישי עקב אחרי 3,777 מבוגרים מגיל 65 ומעלה, ומצא הבחנה חדה בין בדידות שחוזרת ונמשכת ובין בדידות שמופיעה מדי פעם. ד"ר קארין פרס, חוקרת בכירה במרכז לבריאות האוכלוסייה בבורדו: "רק כשהבדידות נעשית כרונית ומתמשכת היא עשויה להעלות את הסיכון לפתח דמנציה".
רק בדידות שנמשכת שנים, ולא תחושה חולפת, נקשרה לסיכון לדמנציה

הביטוי "בדידות בגיל השלישי" מצייר בדמיון תמונה אחת: אדם מבוגר שגר לבד, בדירה שקטה, שאף אחד לא מתקשר אליו. התמונה הזאת נכונה לחלק מהאנשים, אבל היא מחמיצה את עיקר הסיפור. חלק גדול מהמבוגרים שמרגישים בודדים חיים דווקא בתוך בית מלא, עם בן או בת זוג, לעיתים עם ילדים ונכדים שמבקרים.

בקצרה

  • תחושת הבדידות נמדדה בביקורים חוזרים לאורך שמונה שנים, והמעקב נמשך עוד 20 שנה.
  • בקבוצת הבדידות הכרונית אובחנו כ-49 מכל 100 עם דמנציה, לעומת כ-33 מכל 100 בלי בדידות.
  • בבדידות מזדמנת לא נמצא קשר מובהק לסיכון.
  • כ-30 מכל 100 מהבודדים הכרוניים לא גרו לבד.

מחקר צרפתי שפורסם ביום שלישי בכתב העת Aging & Mental Health ניסה להפריד בין סוגים שונים של בדידות ולבדוק מה מהם קשור לדמנציה. החוקרים, מאוניברסיטת בורדו ומהמרכז לבריאות האוכלוסייה בעיר, מצאו הבחנה חדה: בדידות שחוזרת ונמשכת נקשרה לסיכון גבוה יותר לדמנציה, ובדידות שהופיעה מדי פעם לא נקשרה אליו בכלל.

איך הופרדו שני הסוגים

המחקר נשען על מעקב ארוך במיוחד אחרי 3,777 מבוגרים מגיל 65 ומעלה, שנאספו נתונים עליהם בין 1988 ל-2018. בשלב הראשון נבדקה תחושת הבדידות בביקורים חוזרים לאורך שמונה שנים, ואחר כך נמשך המעקב אחרי אבחנות דמנציה עוד 20 שנה. לשלב הזה נכנסו 1,540 משתתפים.

ההגדרה הייתה מספרית ופשוטה. מי שלא דיווח על בדידות באף ביקור נכנס לקבוצת "לא בודדים", כ-48 מכל 100 מהמשתתפים. מי שדיווח עליה בביקור אחד או שניים נכנס לקבוצת הבדידות המזדמנת, כשליש מהמשתתפים. ומי שדיווח עליה בשלושה או בארבעה ביקורים הוגדר כבדידות כרונית, כ-17 מכל 100.

מה הראו 20 שנות המעקב

במהלך המעקב אובחנו 560 מתוך 1,540 המשתתפים עם דמנציה, כלומר כ-36 מכל 100. הפילוח לפי קבוצות הוא שעשה את ההבדל: בקבוצה שלא דיווחה על בדידות אובחנו כ-33 מכל 100, בקבוצת הבדידות המזדמנת כ-35 מכל 100, ובקבוצת הבדידות הכרונית כ-49 מכל 100.

אחרי התאמה למשתנים אחרים (גיל, מין, השכלה, מצב דיור, מצב בריאותי, תרופות ודיכאון) נמצא שבדידות כרונית נקשרה לסיכון גבוה בכשליש ויותר לדמנציה לעומת מי שלא חש בדידות. בבדידות מזדמנת לא נמצא קשר מובהק.

בדידות מזדמנת לא נקשרה לסיכון מובהק לדמנציה. רק בדידות כרונית נקשרה אליו.

כ-30 מכל 100 מהמשתתפים שהוגדרו כבודדים כרוניים לא גרו לבד. כלומר נוכחות של אנשים בבית אינה מבטיחה שאדם אינו בודד, ומצב דיור אינו תחליף לשאלה ישירה.

מפגש חברתי של מבוגרים. החוקרים ממליצים על הפניה יזומה לפעילות קהילתית מתוך המרפאה.
מפגש חברתי של מבוגרים. החוקרים ממליצים על הפניה יזומה לפעילות קהילתית מתוך המרפאה.

מה אפשר להסיק ומה לא

ד"ר קארין פרס, חוקרת בכירה במרכז לבריאות האוכלוסייה בבורדו ושותפה למחקר, הסבירה את המשמעות: "רק כשהבדידות נעשית כרונית ומתמשכת היא עשויה להעלות את הסיכון לפתח דמנציה". היא הוסיפה שההבחנה הזאת היא קריטית. איוונה סימון, החוקרת הראשית, העלתה הסבר אפשרי לפגיעות של הקבוצה הכרונית: קשרים שאינם מספקים, עומס טיפולי במישהו אחר, או היעדר עיסוק בעל משמעות.

המחקר תצפיתי, ולכן אינו מוכיח סיבה ותוצאה. הוא גם נשען על שאלה אחת למדידת בדידות, ולכן אינו יכול להעריך את איכות הקשרים עצמם. החוקרים ניסו להתמודד עם שתי בעיות מתודולוגיות מוכרות: הם הוציאו מהניתוח אנשים שהיו בירידה קוגניטיבית מוקדמת, כדי שלא יתקבל מצב שבו הדמנציה היא שגרמה לבדידות ולא להפך, ולקחו בחשבון פטירות שהתרחשו במהלך המעקב.

ההסבר הביולוגי שהחוקרים מציעים מצביע על דלקת מתמשכת ועל הפעלה של מערכת החיסון בתגובה ללחץ. לצד זאת, בדידות כרונית מתלווה לרוב לפעילות גופנית מופחתת, לתזונה פחות טובה, למחלות לב וסוכרת ולהפחתה בגירוי הקוגניטיבי. החוקרים עצמם ממליצים על שינוי מערכתי: יותר הפניות לפעילות חברתית מתוך המרפאה, מרחבים ציבוריים שמשלבים גילים שונים, וסריקה יזומה של בדידות במפגש הרפואי.

מי שמלווה הורה מבוגר יכול לקחת מכאן שאלה אחת שכדאי לשאול בפועל, ולא להסיק אותה ממצב הדיור: לא מי גר בבית, אלא האם יש שם תחושת בדידות. הפער בין שתי השאלות האלה הוא בדיוק מה שהמחקר הזה מודד, והוא גם מה שמבדיל בין קבוצה שהסיכון שלה לא עלה ובין קבוצה שהסיכון שלה עלה בשליש ויותר.

להרחבה בנושא בדידות ודמנציה

  1. eurekalert.org › הודעת המוציא לאור של כתב העת, עם ציטוטי החוקרות
  2. medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם הפילוח לשלוש קבוצות הבדידות וההסברים הביולוגיים
  3. miragenews.com › דיווח על המחקר, עם המלצת החוקרת הראשית לקלינאים

תוכן העניינים

medically.plus

התוצאות והמדדים המוצגים במאמר זה אינם מובטחים. לגורמים כמו גנטיקה, אורח חיים, תזונה ובריאות כללית יש השפעה על מדדים ותוצאות. אין בתוכן זה כל הבטחה או התחייבות להשגת תוצאה מסוימת.

פופולרי היום

Erectile dysfunction - בעיות זיקפה

אפשר לדבר על זה - הפרעות בזקפה הן לא גזירת גורל

מה עושים עם הכתמים שהופיעו לי על הפנים? |  medically plus - youtube

מה עושים עם הכתמים שהופיעו לי על הפנים?  

ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור, מסבירה כי חשיפה לשמש היא הסיבה העיקרית להופעת פיגמנטציה.

איך מטפלים בהיפרפיגמנטציה?

נושאים חמים

יכול לעניין...

עוד בנושא...

האם צמצום המותן חשוב יותר מירידה במשקל?
זריקה חודשית תאפשר לחולי פולימיאלגיה ראומטיקה (דלקת שרירים ראומטית) להפחית סטרואידים
זריקת ההרזיה הורידה את ההשמנה גם בילדים מגיל שש