זה מתחיל בבוקר אחד אחרי גיל חמישים. הכתפיים כבדות, הצוואר תקוע, הירכיים כואבות, והקימה מהמיטה נמשכת עשר דקות במקום עשר שניות. מי שמגיע עם התסמינים האלה לרופא המשפחה ומקבל את האבחנה של פולימיאלגיה ראומטיקה (Polymyalgia Rheumatica), מחלה דלקתית שתוקפת את הרקמות סביב מפרקי הכתפיים והירכיים, מקבל גם מרשם לסטרואידים. ההקלה בדרך כלל מהירה ומרשימה, אבל אז מתחיל החלק הפחות נעים: ההורדה ההדרגתית של המינון, והחזרה של הכאב בכל פעם שמנסים להוריד עוד.
בקצרה
- המחלה שכיחה מגיל חמישים, וגורמת לכאב ולקישיון בכתפיים, בצוואר ובירכיים.
- הטיפול המקובל הוא סטרואידים, שבשימוש ממושך מעלים סיכון לדלדול עצם ולסוכרת.
- כמות הסטרואידים המצטברת בשנה ירדה בכחמישית בקבוצת התרופה.
- תגובות רגישות בעור וזיהומים בדרכי השתן היו שכיחים יותר עם התרופה.
ביום שלישי אושרה בארצות הברית חלופה ראשונה מסוגה למצב הזה. ה-FDA, רשות התרופות האמריקאית, אישר תרופה ביולוגית במתן תחת העור (Secukinumab) במינון 150 מיליגרם, למבוגרים עם המחלה שלא הגיבו די לסטרואידים או שאינם מצליחים לצמצם אותם בהדרגה. התרופה עצמה אינה חדשה, ומשמשת שנים בפסוריאזיס ובמחלות דלקתיות אחרות, אך זו הפעם הראשונה שהיא מאושרת למחלה הזאת.
למה הסטרואידים הם הבעיה
הסטרואידים עובדים, וזו בדיוק הסיבה שהם נשארו הטיפול המקובל במשך עשורים. המחיר שלהם מופיע רק בהמשך הדרך: טיפול ממושך מעלה את הסיכון לדלדול עצם, למחלות לב ולסוכרת, והוא נדרש בדיוק באוכלוסייה שבה הסיכונים האלה גבוהים ממילא.
וגם המחלה עצמה נוטה לחזור. עד ארבעה מכל עשרה מטופלים חווים התלקחות חדשה בשנה הראשונה, וכל התלקחות מחזירה אותם למינון גבוה יותר. כך נוצר מצב שבו הירידה מהסטרואידים הופכת למשימה שנמשכת שנים, ולא לשלב סיום של טיפול קצר.

מה נמצא בניסוי
הניסוי שעליו נשען האישור נקרא REPLENISH, והשתתפו בו 381 מטופלים ב-27 מדינות שהמחלה שלהם התלקחה מחדש. הם חולקו לשלוש קבוצות (שני מינונים של התרופה וקבוצת תרופת דמה, כלומר תכשיר ללא חומר פעיל) וכל הקבוצות קיבלו במקביל תוכנית הורדה הדרגתית של הסטרואידים על פני 24 שבועות. המעקב נמשך שנה.
המדד המרכזי היה הפוגה מתמשכת: היעדר תסמינים מהשבוע ה-12 ועד השבוע ה-52, בלי צורך בטיפול חילוץ, כלומר בטיפול נוסף בגלל החמרה. במינון שאושר הגיעו להפוגה כזאת כ-41 מכל 100 מטופלים, לעומת כ-20 מכל 100 בקבוצת תרופת הדמה.
מתוך כל 100 מטופלים, כ-41 נותרו בהפוגה מתמשכת לאורך שנה עם התרופה, לעומת כ-20 בלעדיה.
מדד שני בחן בדיוק את מה שחשוב למי שמנסה להיפרד מסטרואידים. הכמות המצטברת הממוצעת של סטרואידים בשנה הייתה נמוכה בכחמישית בקבוצת התרופה לעומת קבוצת תרופת הדמה. זה אינו ויתור מלא על סטרואידים, אבל זה פחות.
מה בצד הבטיחות
התמונה אינה חפה מסיכונים. תופעות לוואי חמורות נרשמו אצל כ-16 מכל 100 מקבלי התרופה לעומת כ-14 מכל 100 בקבוצת ההשוואה, כלומר בשיעור דומה. מה שכן היה שונה הוא תגובות רגישות בעור, כגון פריחה, אקזמה וגרד, שנרשמו אצל כ-14 מכל 100 לעומת כ-9 מכל 100, וזיהומים בדרכי השתן, שנרשמו אצל כ-13 מכל 100 לעומת כ-7 מכל 100. מטופל אחד שקיבל את התרופה מת מדלקת קרום המוח שנגרמה מפטרייה.
העלון מחייב בדיקה לשחפת לפני תחילת הטיפול, השלמת חיסונים לפי הגיל, הימנעות מחיסונים חיים וזהירות מיוחדת במי שסובל ממחלת מעי דלקתית. התרופה ניתנת בהזרקה תחת העור בשבועות הראשונים ואחר כך אחת לארבעה שבועות, ואפשר להמשיך בה לבדה לאחר שמפסיקים את הסטרואידים. פרופ' ג'ון סטון, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד והחוקר הראשי של הניסוי, מסר שאפשרויות הטיפול מעבר לסטרואידים היו מוגבלות זמן רב מדי, וסת' גינסברג, נשיא קרן בין-לאומית למטופלים עם מחלות כרוניות, הדגיש את ההשפעה היומיומית של המחלה על פעולות כמו קימה מהמיטה והתלבשות.
בארצות הברית חיים עם המחלה הזאת כ-966 אלף אנשים, כך שאינה נדירה כלל. למי שמתמודד איתה שנים ומנסה להוריד סטרואידים ללא הצלחה, זו אפשרות נוספת שראוי להעלות בביקור הבא אצל הראומטולוג. התרופה כבר מאושרת למחלה הזאת באיחוד האירופי, ובחינות רגולטוריות נוספות מתנהלות ביפן ובמדינות אחרות.
להרחבה בנושא פולימיאלגיה ראומטיקה
- novartis.com › הודעת היצרנית, עם שיעורי ההפוגה המלאים וציטוטי החוקרים
- pharmacytimes.com › סיקור רוקחי, עם גודל המדגם, המינון ומנגנון ההורדה מסטרואידים
- rheum-live.com › סיקור ראומטולוגי, עם השוואת המינונים ונתוני הבטיחות המלאים

