בכל בדיקה שגרתית במרפאה נשאלת אותה שאלה, בניסוח כזה או אחר: כמה אתה שוקל. המספר נכנס למחשב, מחושב ממנו מדד מסת הגוף (BMI) (היחס בין המשקל לגובה) ועל פיו נקבע אם המטופל במשקל תקין, בעודף משקל או בהשמנה. סרט המידה שמודד את היקף המותן, אם הוא קיים בכלל במרפאה, נשאר במגירה.
בקצרה
- הקשר בין היקף המותן לסיכון למוות הוא עקומה, ולא קו ישר.
- גם היקף גדול וגם היקף קטן במיוחד נקשרו לסיכון גבוה יותר.
- צמצום ההיקף בלי ירידה במשקל נקשר לסיכון נמוך יותר מירידה במשקל.
- המחקר תצפיתי, ולכן אינו מוכיח סיבה ותוצאה.
מחקר שפורסם ביום שלישי בכתב העת של האגודה הבריטית לרפואה לאפידמיולוגיה ולבריאות הציבור מציע שהסדר הזה הפוך. החוקרים עקבו אחרי 17.3 מיליון מבוגרים בדרום קוריאה, שעברו בדיקות שגרתיות במסגרת הביטוח הלאומי לבריאות בשנים 2009 ו-2010, ובדקו מה ניבא טוב יותר את הסיכון למוות לאורך כ-14 שנים בממוצע: המשקל או היקף המותן.
מה נמדד ובאיזה היקף
הגודל של המחקר הזה חריג. הגיל הממוצע היה 49 אצל נשים ו-47 אצל גברים, ההיקף הממוצע היה 76.4 סנטימטרים אצל נשים ו-83.8 סנטימטרים אצל גברים, והמעקב נמשך עד הפטירה או עד סוף יוני 2024. במהלך התקופה נפטרו כ-11 מכל 100 מהגברים וכ-7.5 מכל 100 מהנשים. היקף המותן נותח בקבוצות של חמישה סנטימטרים, בתוך 15 קטגוריות שונות של מדד מסת הגוף.
העקומה שמפתיעה בשני הקצוות
הממצא הראשון הוא שהקשר בין היקף המותן ובין הסיכון למוות אינו קו ישר אלא עקומה בצורת האות U. הסיכון הנמוך ביותר נמצא בטווח של 80 עד 94 סנטימטרים אצל גברים ושל 75 עד 89 סנטימטרים אצל נשים. בשני הקצוות (היקף גדול וגם היקף קטן במיוחד) הסיכון עלה, וזה היה נכון בכל קטגוריות המשקל ובכל הגילים. הקשר היה חזק במיוחד בגילים מבוגרים, ובפרט בנשים מגיל 75 ומעלה.
מדד מסת הגוף התנהג באופן דומה. הסיכון הנמוך ביותר נמצא בערכים של 24 עד 28 אצל גברים ושל 23 עד 27 אצל נשים, כלומר בטווח שמוגדר כיום כעודף משקל קל, ולא בטווח שמוגדר כמשקל תקין. אצל מי שההיקף שלו היה מעל הממוצע לגילו, למינו ולמדד מסת הגוף שלו, כל תוספת של חמישה סנטימטרים נקשרה לעלייה של כשישית בסיכון למוות בגברים ושל כשביעית בנשים.

מה מצטמצם ומה נשמר
החוקרים השוו שתי דרכים לשפר את הפרופיל: הורדת היקף המותן בחמישה סנטימטרים, או ירידה במשקל. אצל אנשים במשקל תקין עם היקף מותן גדול, שתי הדרכים לא נקשרו לירידה בסיכון למוות. אצל אנשים בעודף משקל קל עם היקף מותן גדול ביחס למדד שלהם, ירידה של כעשירית מהמשקל נקשרה לסיכון נמוך יותר, אבל צמצום ההיקף בחמישה סנטימטרים בלי שינוי במשקל נקשר לסיכון נמוך עוד יותר.
ההסבר שהחוקרים מציעים הוא פיזיולוגי. כשההיקף מצטמצם בלי שהמשקל יורד, סביר שהשומן הפנימי שעוטף את האיברים בבטן התחלף במסת שריר. שריר קשור לכושר גופני טוב יותר, ושני אלה יחד מורידים את הסיכון. לעומת זאת, ירידה במשקל שמושגת בעיקר בצמצום קלורי גורמת גם לאובדן שריר, במיוחד במי שאינו בהשמנה, ואובדן זה עשוי לקזז את התועלת שבצמצום השומן הבטני.
מי שרוצה להוריד מספר אחד, כדאי שיבחר את היקף המותן ולא את המשקל על המשקל.
לצד הגודל, יש למחקר מגבלה בסיסית שהחוקרים עצמם מדגישים: הוא תצפיתי, ולכן אינו מוכיח סיבה ותוצאה. גם סף ההיקף המקובל כיום בקליניקה (102 סנטימטרים בגברים ו-88 סנטימטרים בנשים) אינו מתחשב בגיל או במשקל, וזו אחת הביקורות שעלו מהנתונים.
למי שמתכנן שינוי בהרגלי התזונה והפעילות: מדידת היקף מותן בסרט מידה, פעם בחודש, מוסיפה מידע שהמשקל במקלחת אינו מספק. ושילוב של אימון כוח עם שינוי תזונתי (ולא דיאטה לבדה) הוא מה שמסביר למה המספר בסרט המידה יכול להשתפר גם כשהמספר על המשקל כמעט אינו זז.
להרחבה בנושא היקף המותן ותמותה
- eurekalert.org › הודעת כתב העת BMJ Group, עם ניסוח המסקנה המקורי
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם הטווחים המדויקים של היקף המותן
- news-medical.net › דיווח רפואי, עם ההשוואה בין צמצום ההיקף ובין ירידה במשקל

