ההורים מתארים את זה כשני מסלולים נפרדים שקורים באותו גוף. מצד אחד יש את מה שרואים בבדיקות הדם ובאולטרסאונד: הכבד והטחול מוגדלים, הדם חסר, העצמות שבירות. ומצד שני יש את מה שרואים בבית: ההליכה נעשית לא יציבה, הדיבור משתבש, הזיכרון והקשב נשחקים. הטיפול הקיים מצליח לטפל במסלול הראשון, ולא נוגע בשני.
בקצרה
- המחלה גנטית ונדירה, והגוף אינו מפרק שומן מסוים שמצטבר בכבד, בטחול ובמוח.
- הטיפול הקיים ניתן בעירוי לווריד אחת לשבועיים ואינו חוצה את המחסום שמגן על המוח.
- בעלון מופיעות אזהרות על מחשבות אובדניות, על עכירות העדשה בילדים ועל נזק לעובר.
- האישור נשען על ניסוי אחד בלבד, ב-43 מטופלים, שנמשך 52 שבועות.
ביום רביעי אישר ה-FDA, רשות התרופות האמריקאית, תרופה שמכוונת בדיוק אל המסלול השני. התרופה, תכשיר בכדורים במתן יומי (Venglustat), אושרה למבוגרים ולילדים במשקל 15 קילוגרמים ומעלה עם מחלת גושה מסוג 3, והיא הראשונה שאושרה לתסמינים הנוירולוגיים של המחלה.
איך המחלה פועלת
מחלת גושה היא מחלה גנטית נדירה ממשפחת מחלות האגירה, שבה חסר או פגום אנזים אחד שתפקידו לפרק סוג מסוים של שומן. בהיעדרו השומן מצטבר בתוך התאים, והתאים העמוסים מצטברים בכבד, בטחול, במערכת החיסון ובמוח. הגרסה שבה הפגיעה המוחית כרונית ומתקדמת נקראת סוג 3, ולכן לצד הכבד והטחול המוגדלים, האנמיה והעצמות החלשות מופיעים בה גם קשיי שיווי משקל וקואורדינציה וירידה בזיכרון ובחשיבה.
הטיפול המקובל במחלה הוא תחליף אנזים שניתן בעירוי לווריד אחת לשבועיים (Imiglucerase). הוא עובד היטב על האיברים, אבל המולקולה שלו גדולה מכדי לחצות את המחסום שמגן על המוח, ולכן התסמינים הנוירולוגיים ממשיכים להתקדם גם כשהבדיקות נראות טוב. התרופה החדשה פועלת הפוך. היא אינה מחליפה את האנזים החסר אלא מעכבת את הייצור של אותו שומן מלכתחילה, והיא קטנה דיה כדי לחצות את המחסום ולהגיע למוח.

עד יום רביעי, הטיפול היחיד הגיע לכבד ולטחול ולא הגיע למוח. מעכשיו יש כדור שמגיע גם לשם.
מה הראה הניסוי
הניסוי שעליו נשען האישור היה מוגרל וכפול-סמיות, כלומר המשתתפים חולקו לקבוצות באקראי, ולא הם ולא הרופאים ידעו מי מקבל איזה טיפול. השתתפו בו 43 מטופלים מגיל 12 ומעלה. כולם קיבלו קודם לכן תחליף אנזים במשך שלוש שנים לפחות והגיעו ליעדי הטיפול באיברים. מחציתם עברו לכדור היומי, מחציתם המשיכו בעירוי אחת לשבועיים, והמעקב נמשך 52 שבועות. המדד המרכזי שילב שני מדדים לכדי מדד אחד: אחד שבודק שיווי משקל וקואורדינציה, ואחד שבודק זיכרון, קשב ושפה. בשבוע ה-52 היה השיפור במדד המשולב גדול יותר בקבוצת הכדור מאשר בקבוצת העירוי, והפער היה מובהק. בשלושה מתוך ארבעה מדדים משניים שנבחנו, נפח הטחול, נפח הכבד ורמת ההמוגלובין, התוצאות היו דומות לאלה של העירוי, כלומר ההגנה על האיברים נשמרה.
בעלון מופיעות שלוש אזהרות מרכזיות: מחשבות והתנהגות אובדניות, עכירות של עדשת העין במטופלים צעירים, ונזק לעובר בנטילה בהיריון. תופעות הלוואי השכיחות הן במערכת העיכול ובמצב הרוח. בניסוי עצמו נרשמו בקבוצת הכדור שלשול, הגדלת טחול, בחילה, דיכאון, דלקת במערכת העיכול והקאות בשיעורים גבוהים יותר מאשר בקבוצת העירוי, שבה לא נרשמו חלק מהתופעות האלה כלל.
מה עוד לא ידוע
המגבלה המרכזית היא שזה ניסוי אחד, ב-43 אנשים, שנמשך שנה. במחלה גנטית נדירה כזאת זה כמעט בלתי נמנע, אבל זה גם אומר שהתמונה הארוכה עדיין לא ידועה. התרופה קיבלה בארצות הברית הכרה כפריצת דרך ומסלול בדיקה מזורז, והיא נבחנת כעת באיחוד האירופי, ביפן ובמדינות נוספות.
למשפחות שמלוות ילד או מתבגר עם האבחנה הזאת יש כאן שני דברים מעשיים. הראשון הוא העיתוי: תפקוד נוירולוגי שאבד אינו חוזר, ולכן חשוב מתי מתחילים. השני הוא מעקב מסוג חדש: עם הכדור נכנסות לשגרה בדיקות עיניים ותשומת לב למצב הרוח.
להרחבה בנושא מחלת גושה
- fda.gov › ההודעה הרשמית של ה-FDA, עם פרטי האישור המלאים
- pharmacytimes.com › סיקור רוקחי, עם מבנה הניסוי, המדדים ושיעורי תופעות הלוואי
- finance.yahoo.com › הודעת היצרנית, עם המדדים המשניים וסמני הדלקת בנוזל השדרה

