דיאטה דלת פחמימות העלתה את הכולסטרול הרע, אבל גם את הכולסטרול הטוב

שתי המלצות תזונתיות מתנגשות זו בזו כבר יותר מעשר שנים. מצד אחד, ההנחיות הרשמיות אומרות להגביל שומן רווי (חמאה, בשר שמן, גבינות קשות) כך שיספק פחות מעשירית מהקלוריות ביום, מפני שהוא מעלה את הכולסטרול הרע. מצד שני, מי שעבר לתזונה דלת פחמימות ואכל בדיוק את המזונות האלה הרגיש לרוב טוב יותר, ירד במשקל וראה את מדדי הסוכר שלו משתפרים.

ב-27 באוקטובר פרסמה אוניברסיטת ברגן שבנורווגיה את ממצאי ניתוח משנה של מחקר שניסה להכריע בשאלה הזאת, והוא פורסם שלושה ימים קודם לכן בכתב העת eBioMedicine מבית הלנסט. במחקר, שנקרא CARBFUNC, השתתפו 193 מבוגרים עם השמנה מאזור ברגן, והם חולקו בהגרלה לשלוש תזונות שונות ולוו עד שנתיים.

מה בדיוק אכלו המשתתפים

בקבוצה אחת פחות מעשירית מהקלוריות הגיעו מפחמימות, וכמעט שליש מהן הגיעו משומן רווי, כלומר כשלוש פעמים יותר מהרף שההנחיות ממליצות עליו. בשתי הקבוצות האחרות התזונה נבנתה לפי ההנחיות המקובלות, והפחמימות בה הגיעו ממזונות מעובדים יותר או מעובדים פחות, בעיקר דגנים מלאים.

מה שמייחד את המחקר הוא שכל השאר הושאר זהה. בכל שלוש הקבוצות נקבעה צריכת קלוריות שאפשר לעמוד בה לאורך זמן, כ-2,500 קלוריות ליום לגברים וכ-2,000 לנשים; כמות החלבון הייתה זהה; הסוכר המוסף הוגבל לאחוז עד שני אחוזים מהקלוריות; וכל המשתתפים התבקשו לאכול חצי קילוגרם ירקות ביום.

הכולסטרול עלה, והשאר ירד

אחרי שנתיים התמונה בדם הייתה מעורבת, ולא בכיוון שההנחיות חוזות. הכולסטרול הרע, שהוא החלקיק שנושא כולסטרול בדם ומצטבר בדפנות העורקים, עלה בקבוצת השומן הרווי בכ-5 עד 10 אחוזים בלבד. העלייה הזאת נבעה כמעט כולה מחלקיקים גדולים ופחות דחוסים; החלקיקים הקטנים והצפופים, שמחקרים קודמים קושרים לסיכון הגבוה יותר, כמעט לא השתנו.

שאר המדדים נעו דווקא לכיוון החיובי. השומנים בדם, הטריגליצרידים, ירדו בקבוצה הזאת בכ-20 עד 35 אחוזים, ואילו בקבוצות עתירות הפחמימות הם כמעט לא זזו. הכולסטרול הטוב עלה בכ-5 עד 18 אחוזים, גם כאן רק בקבוצת השומן הרווי. ומדד נוסף, חלבון שמשמש היום סמן סיכון מרכזי ומודד את מספר חלקיקי הכולסטרול בדם, לא עלה כלל.

בדיקה נוספת נעשתה בלב עצמו. המשתתפים עברו סריקת CT לכמות הסידן בעורקים הכליליים, בתחילת המחקר ושוב אחרי שנה. סידן בעורקים הוא עדות ישירה להסתיידות, והוא אחד הסמנים הטובים ביותר לסיכון לבבי עתידי. בקבוצת השומן הרווי לא נמצאה עלייה ברורה, ולא נמצא הפרש בין שלוש הקבוצות בהתפתחות ההסתיידות.

מה הממצא לא אומר

למחקר כמה סייגים. שנה אחת של מעקב על הסתיידות בעורקים היא פרק זמן קצר ביחס לקצב שבו התהליך הזה מתפתח; המשתתפים היו כולם מבוגרים עם השמנה, ולכן אין לדעת מה היה קורה באוכלוסייה אחרת; והחוקרים עצמם מדגישים שנדרש מחקר נוסף כדי לדעת מה המשמעות של צירוף השינויים הזה לטווח הארוך.

מי שעבר לתזונה דלת פחמימות וגילה בבדיקת הדם השנתית שהכולסטרול הרע שלו עלה מכיר את השיחה הלא נוחה שמגיעה אחריה. הנתונים האלה אינם אישור גורף לתזונה הזאת, אבל הם מראים שהמספר הבודד הזה אינו מספר את כל הסיפור, ושווה להסתכל לידו גם על הטריגליצרידים, על הכולסטרול הטוב ועל סמן מספר החלקיקים. לרופא המטפל יש גישה לכל אלה, והם נמצאים באותה בדיקת דם.