האבחנה של סרטן לבלב גרורתי היא אחת הקשות שרופא אונקולוג נדרש למסור. ברוב המקרים המחלה מתגלה כשהיא כבר התפשטה, הכימותרפיה הסטנדרטית מצליחה להקטין את הגידול בחלק מהמטופלים בלבד, ואחרי כחמישה או שישה חודשים הוא בדרך כלל חוזר לגדול. פחות משלושה מכל מאה מאובחנים חיים חמש שנים אחרי האבחנה. זה הרקע שבגללו כל נתון חדש בתחום הזה נבדק בזכוכית מגדלת.
בקצרה
- סרטן הלבלב הגרורתי נחשב לאחד הקשים ביותר, ותוחלת החיים הממוצעת בו נמדדת בחודשים.
- התרופה חוסמת חלבון שמוטציה בו מניעה את רוב גידולי הלבלב.
- אצל אחד מכל שנים-עשר מטופלים נעלמו כל סימני הגידול בבדיקות.
- בלי קבוצת השוואה אי אפשר לדעת כמה מהשיפור נובע מהתרופה.
ביום שישי הוצג בברצלונה, בכינוס המשולש של הארגון האירופי לחקר הסרטן וטיפול בו, של המוסד הלאומי האמריקאי לסרטן ושל האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, עדכון של ניסוי מוקדם שמשלב תרופה חדשה עם הכימותרפיה המקובלת. התרופה היא כדור במתן יומי (Daraxonrasib) שחוסם את החלבון RAS, מתג תוך-תאי שמוטציה בו מניעה את הגדילה ביותר מתשעה מכל עשרה גידולי לבלב. היא ניתנה לצד שתי תרופות כימותרפיה (Gemcitabine ו-Nab-paclitaxel) פעמיים בכל מחזור טיפול.
מה נמדד בשישים ואחד המטופלים
בניסוי, שנקרא RMC-GI-102, קיבלו את השילוב 61 מטופלים עם סרטן לבלב גרורתי שלא קיבלו קודם טיפול למחלה הגרורתית, והמעקב החציוני אחריהם נמשך 18.3 חודשים. הגידול הצטמצם בכשישה מכל עשרה מהם, ואצל אחד מכל שנים-עשר נעלמו כל סימני הגידול בבדיקות. בתשעה מכל עשרה הושגה שליטה במחלה, כלומר הגידול התכווץ או לפחות לא המשיך לגדול.
בכימותרפיה לבדה חיים בממוצע בין שמונה וחצי לאחד-עשר חודשים מהאבחנה. בניסוי הזה, בתום שנה, כשלושה מכל ארבעה המטופלים היו בחיים.
שני המספרים הנוספים הם אלה שהחוקרים מצביעים עליהם. הזמן החציוני עד שהמחלה חזרה להתקדם היה 12.8 חודשים, פי שניים ויותר ממה שמקובל לראות עם כימותרפיה לבדה. ובתום שנה היו בחיים 76.6 אחוזים מהמטופלים. ד"ר וונגקי פארק, אונקולוג במרכז הרפואי ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק והחוקר הראשי, הגדיר את הנתונים כהתקדמות שעשויה לשנות את הטיפול בקו הראשון, כלומר הטיפול הראשון שניתן למחלה הגרורתית.

המחיר והסייג
תופעות הלוואי שנרשמו היו פריחה, שלשול, עייפות וירידה בתאי הדם שנגרמת מהכימותרפיה. לפי הודעת הכינוס הן טופלו בכלים מקובלים, וחמישה אחוזים מהמטופלים הפסיקו את התרופה החדשה בגלל תופעות שקשורות אליה.
הסייג המרכזי הוא מערך הניסוי. זה ניסוי פתוח בשלב מוקדם, כל המשתתפים קיבלו את אותו טיפול, ואין בו קבוצת השוואה שקיבלה כימותרפיה בלבד. ד"ר פארק אומר זאת במפורש: את התוצאות יש לפרש בזהירות מפני שהמטופלים לא הושוו למטופלים שקיבלו כימותרפיה לבדה. ההשוואה כאן היא אל מול מה שידוע מהעבר על כימותרפיה, ולא אל מול קבוצה שטופלה במקביל.
מה הצעד הבא
התשובה אמורה להגיע מניסוי גדול שכבר יצא לדרך, שבו המשתתפים מחולקים באקראי לשלוש קבוצות: התרופה לבדה, התרופה עם הכימותרפיה, והכימותרפיה לבדה. גיוס המשתתפים אליו צפוי להסתיים במחצית הראשונה של 2027. במקביל התרופה עצמה אינה חדשה לחלוטין: היא כבר אושרה בארצות הברית ובאיחוד האירופי למטופלים עם סרטן לבלב גרורתי שקיבלו קודם טיפול אחר, וקיבלה בארצות הברית הכרה כפריצת דרך גם לשילוב בקו הראשון, הכרה שאינה אישור.
למשפחה שמלווה מטופל עם האבחנה הזאת, הנקודה המעשית צנועה ממה שהמספרים מרמזים: השילוב הזה אינו מאושר כקו ראשון ואינו זמין מחוץ למסגרת ניסוי, והשאלה הנכונה לשאול בביקור הבא אצל האונקולוג היא אם יש בארץ ניסוי שמתאים למצב. פרופ' שיוון סיוואקומאר מאוניברסיטת ברמינגהם, שאינו מעורב בעבודה, אמר שאם הממצאים יאוששו הם עשויים להיות אחת ההתקדמויות המשמעותיות בטיפול במחלה בשנים האחרונות.
להרחבה בנושא טיפול בסרטן הלבלב
- event.eortc.org › ההודעה הרשמית של הכינוס, עם מבנה הטיפול ודברי החוקר הראשי
- oncodaily.com › סיקור הניסוי, עם טווחי הדיוק לכל מדד ומשך התגובה
- pharmaphorum.com › דיווח על הנתונים, עם לוח הזמנים של הניסוי המוגרל
- medicalxpress.com › סיקור הניסוי, עם נתוני הכימותרפיה הסטנדרטית להשוואה

