דפיברילטור הוא מכשיר שמטרתו להפסיק הפרעת קצב שעלולה להידרדר לדום לב. הוא מושתל באנשים שכבר עברו אירועים של הפרעות קצב חמורות וניצלו, וגם באנשים שנמצאים בסיכון גבוה, במטרה להגן עליהם מפני דום לב.
מי נמצא בסיכון גבוה לדום לב?
בקבוצת הסיכון נמצאים אנשים שעברו בעבר הפרעות קצב חמורות, אך גם מטופלים שעדיין לא חוו אירוע כזה: חולים שעברו התקף לב גדול עם פגיעה משמעותית בתפקוד הלב, חולים עם מחלות של שריר הלב ופגיעה משמעותית בתפקודו, וכן אנשים עם מחלות גנטיות הקשורות לשכיחות גבוהה של הפרעות קצב. במקרים כאלה, לעיתים מוצעת השתלה של דפיברילטור.
הדפיברילטור הקלאסי נמצא בשימוש כבר כ־40 שנה. בעשור האחרון ויותר, המכשיר מושתל מתחת לעור, בבית החזה, מתחת לעצם הבריח. האלקטרודות מוחדרות לוורידים בדקירה ומובלות תחת שיקוף אל תוך הלב. כך נוצר מצב שבו המכשיר נמצא מתחת לעור, אך האלקטרודות עוברות בתוך הוורידים ונכנסות אל הלב.
המהלך הזה, של האלקטרודות בתוך הוורידים, עלול להיות לעיתים החלק הבעייתי במכשיר הקלאסי. הסיבה היא סיכון לסתימת ורידים או לזיהומים, הנובעים מההשתלה בתוך מערכת הוורידים. בנוסף, אם מתפתחת בעיה באלקטרודות, נדרשת לעיתים פעולה נוספת להוצאתן.
כאן נמצא היתרון המרכזי של הדפיברילטור מהדור החדש, מסוג EV ICD. במכשיר זה אין שימוש במערכת הוורידית, וכל רכיביו נמצאים מחוץ לזרם הדם — מתחת לעור ומתחת לעצם החזה, ללא חדירה לכלי הדם.
כיצד הוא בכל זאת פועל קרוב ללב? המכשיר יושב למעשה מעל הלב. הוא מושתל באמצעות דקירה מתחת לעצם החזה, כאשר האלקטרודה מושחלת מאחורי עצם החזה, קרוב לחלק העליון של בית החזה. חלק נוסף של האלקטרודה נמשך אל צד הגוף, ושם מושתל המכשיר באזור בית השחי, בגובה הלב.
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן
