בחדר הלידה, בין השקילה לבין הצילום הראשון, מקבל התינוק זריקה שרוב ההורים לא עוקבים אחריה. זהו החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B, דלקת כבד נגיפית שעוברת בדם ובהפרשות גוף, והוא ניתן בשעות הראשונות לחיים. בישראל הוא חלק מהשגרה כבר שנים, וגם בארצות הברית הוא היה כזה מאז 1991.
בקצרה
- המודל פורסם ב-19 באוקטובר בכתב העת Annals of Internal Medicine, בידי חוקרים ממסצ׳וסטס ומהרווארד.
- הוא בוחן שני שינויים בלוח החיסונים האמריקאי: דחייה לגיל חודשיים, והחלטה משותפת בין ההורים לרופא.
- בתרחיש ההחלטה המשותפת יותר ממחצית הילדים מגיעים לבגרות בלי הגנה מפני הנגיף.
- בישראל לוח החיסונים לא השתנה, והמנה הראשונה עדיין ניתנת בשעות הראשונות לחיים.
בדצמבר 2025 שינתה ועדת החיסונים הפדרלית בארצות הברית את ההמלצה הזאת. במקום מנה אחידה לכל תינוק בלידה, נקבעה המלצה שונה לתינוקות שנולדו לאימהות שבדיקתן שלילית: דחייה של המנה הראשונה לגיל חודשיים. בינואר 2026 הוצעה חלופה נוספת, שלפיה ההחלטה תתקבל בשיחה משותפת בין ההורים לרופא.
מה המודל חישב
ב-19 באוקטובר פורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מודל חישובי שניסה לכמת את ההבדל. חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ׳וסטס ומבית הספר לרפואה של הרווארד עקבו במודל אחרי מחזור לידה שלם בארצות הברית, 3.6 מיליון תינוקות, לאורך עשרים שנות החיים הראשונות שלהם, והשוו שלושה תרחישים.
התוצאה אינה שקולה בין השניים. דחיית המנה הראשונה לגיל חודשיים העלתה בכ-19 אחוזים את מספר ההידבקויות הכרוניות עד גיל 20. המעבר להחלטה משותפת עם ההורים העלה אותו בכ-83 אחוזים. בתרחיש השני הגיע המודל למצב שבו יותר ממחצית הילדים נכנסים לבגרות בלי הגנה מפני הנגיף.
עד היום קיבל כל תינוק בארצות הברית מנה ראשונה בלידה, ושיעור הלא-מוגנים בגיל 20 נאמד בכ-232 אלף. בתרחיש ההחלטה המשותפת הוא מגיע לכ-1.8 מיליון.
המספרים האלה תלויים בהנחה אחת מרכזית: כמה הורים בפועל יבחרו לחסן. ד״ר אמיר מוחארב, חוקר מחלות זיהומיות מהרווארד וממסצ׳וסטס ומהמחברים, בחן גם תרחיש שבו רק כרבע מהילדים מקבלים את החיסון, ושם עלה מספר ההידבקויות הכרוניות ביותר מפי שלושה. ״תתארו לעצמכם שזה קורה שנה אחרי שנה אחרי שנה״, אמר.
למה דווקא בלידה
הנקודה שמסבירה את כל ההפרש נוגעת לגיל ההידבקות. עד 90 אחוזים מהתינוקות שנדבקים בנגיף בשנת החיים הראשונה מפתחים מחלה כרונית, שיעור גבוה בהרבה מזה של מי שנדבק בבגרות. מכאן שמנה שניתנת יום אחרי הלידה ומנה שניתנת בגיל חודשיים אינן שוות ערך, גם אם בסופו של דבר שתיהן ניתנות.
הסיבה השנייה נוגעת למה שקורה אחר כך. הידבקות מוקדמת שאינה מטופלת נושאת סיכון של אחד מכל ארבעה לפתח סרטן כבד במהלך החיים, ולכן ההחלטה הזאת נושאת השלכות שמתפרשות על עשרות שנים ולא על חודשי התינוקות. המנה בלידה נועדה גם לתפוס את מה שנופל בין הכיסאות, למשל כשתוצאת הבדיקה של האם לא תועדה כראוי.
מסקנת המחברים ניסוחה חד: חיסון אוניברסלי בלידה נותר האסטרטגיה היעילה ביותר למניעת הידבקויות בילדות. האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים ממשיך להמליץ על מנה בלידה לכל תינוק, ו-15 מדינות הגישו תביעה נגד הממשל בעניין שינויי לוח החיסונים.
לקוראים בישראל הידיעה הזאת אינה משנה דבר בשגרה: לוח החיסונים כאן עדיין כולל מנה בלידה, והמודל נבנה על נתונים אמריקאיים ועל מדיניות אמריקאית. מה שהוא כן מראה הוא כמה רגיש לוח חיסונים להזזה שנראית קטנה.
להרחבה בנושא חיסון תינוקות נגד צהבת B
- newswise.com › הודעת איגוד הרופאים האמריקאי, עם מסקנת המחברים ושם החוקר
- time.com › כתבה, עם תרחיש הכיסוי הנמוך וההקשר המשפטי בארצות הברית
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם שתי המדיניות הנבחנות ומזהה המאמר
