במדינות שבהן חלק גדול מהתרופות נקנה מהכיס, המחיר שעל האריזה קובע אם טיפול בסרטן בכלל מתחיל.
בקצרה
- רשות התמחור הלאומית לתרופות בהודו פרסמה ב-17 באוקטובר צו שמגביל את מרווח השיווק של 137 תרופות לסרטן.
- ההגבלה אינה על מחיר התרופה אלא על הפער שמותר להוסיף בדרך מהמפיץ אל המטופל, והיא עומדת על 30 אחוזים.
- הצו חל בלי קשר לחוזק התרופה, לצורת המתן או לדרך המתן, וכולל גם תכשירים משולבים.
- כדי למנוע מחסור, היצרנים מחויבים לשמור על היקפי הייצור ולהודיע שישה חודשים מראש על הפסקת ייצור או ייבוא.
ב-17 באוקטובר פרסמה רשות התמחור הלאומית לתרופות בהודו צו שמגביל ל-30 אחוזים את מרווח השיווק של 137 תרופות לסרטן. אלה תרופות שאינן מופיעות ברשימת התרופות החיוניות של המדינה, ולכן לא היה עד כה מחיר תקרה שחל עליהן. המחירים המעודכנים ייכנסו לתוקף ב-9 בנובמבר.
איך הגבלת מרווח מורידה מחיר
ההיגיון שונה מפיקוח מחירים רגיל. הצו אינו קובע כמה תעלה התרופה אלא כמה מותר להוסיף עליה בדרך מהמפיץ אל הקונה. לפי הנוסח, המרווח מחושב ממחיר הצרכן בניכוי מס, והוא מוגבל ל-30 אחוזים מהמחיר שהמפיץ שילם. בפועל, אומרים הדיווחים, מחירי התרופות ברשימה עשויים לרדת עד 70 אחוזים, אם כי זו תקרה ולא הפחתה אחידה: ההורדה בכל תרופה תלויה במבנה המחיר שלה כיום. הצו נשען על סעיף 19 של צו פיקוח מחירי התרופות משנת 2013, ורשימת 137 התרופות הומלצה בידי ועדה מקצועית שהוקמה במשרד הבריאות ההודי ובה אונקולוגים, רופאים מומחים ונציגי בתי חולים.
ב-17 באוקטובר פורסם הצו. בתוך שבעה ימים מהפרסום הרשמי על היצרנים לדווח לרשות על המחירים המעודכנים. ב-9 בנובמבר מחויבים בתי המרקחת ובתי החולים לגבות את המחיר החדש.
הרשימה רחבה. היא כוללת תרופות אימונותרפיה ונוגדנים דוגמת Atezolizumab, Bevacizumab, Ipilimumab, Pertuzumab ו-Daratumumab, לצד כדורים ממוקדים דוגמת Osimertinib, Palbociclib, Erlotinib, Enzalutamide ו-Lapatinib. ההגבלה חלה בלי קשר לחוזק התרופה, לצורת המתן או לדרך המתן, כלומר גם על עירוי וגם על כדור, והיא מכסה גם תכשירים משולבים וגם תכשירים חדשים שיושקו אחרי 31 במרץ 2026 ויכילו מרכיב מהרשימה.
מה נועד למנוע מחסור
ההיסטוריה של מהלכים כאלה מסבירה את הסעיפים הנוספים בצו. ב-2019 הגבילה הרשות את מרווח השיווק של 42 תרופות לסרטן באותו שיעור, ולפי הממשלה ההודית ירדו בעקבות זאת מחירים של 526 מוצרים עד 90 אחוזים. החשש בכל הגבלה כזאת הוא שהיצרן יעדיף למשוך את התרופה מהשוק במקום למכור אותה בפחות.
לכן הצו מחייב את היצרנים לשמור על היקפי הייצור הקיימים, לקבל אישור הרשות לשינוי בייצור החודשי הממוצע, ולהודיע שישה חודשים מראש על הפסקת ייצור או ייבוא. במקביל הם נדרשים לפרסם את המחירים המעודכנים באתרי האינטרנט שלהם ולהעביר אותם לקמעונאים ולבתי חולים, ורשויות הפיקוח במדינות ההודיות יעקבו אחר היצרנים, המפיצים, בתי המרקחת והמוסדות הרפואיים. מטופלים יכולים לבדוק את המחיר המעודכן באתר הרשות ובאפליקציה שהיא מפעילה.
החיסכון השנתי שהרשות צופה למטופלים ולמשפחותיהם מוערך לפי הדיווח בכ-2,500 קרור רופי. ההערכה מתייחסת לכלל המטופלים בהודו ולא לחיסכון למטופל בודד, והיא תלויה בשאלה אם היצרנים אכן יעמדו בצו.
הצו נוגע רק לרכיב אחד במחיר של תרופה לסרטן, הדרך מהמחסן אל המדף, ולא לפיתוח, לייצור או לפטנט. אם הגבלה על הרכיב הזה לבדו יכולה להוריד מחיר בעשרות אחוזים, חלק ניכר ממה שמשלם המטופל אינו קשור לתרופה עצמה.
הצו אינו משנה דבר באריזות שנמכרות בישראל ואינו חל על תרופה שנרכשת כאן. מי שמלווה מטופל שרוכש תרופה אונקולוגית מחוץ לסל, או שוקל רכישה בחו"ל, יכול בכל זאת לשאול את הרוקח או את מי שמתווך את הרכישה מה בדיוק מרכיב את המחיר שמוצג לו, ואיזה חלק ממנו נוגע לשרשרת האספקה ולא לתרופה.
להרחבה בנושא מחירי תרופות לסרטן
- telanganatoday.com › דיווח הודי, עם רשימת 137 התרופות ועם הערכת החיסכון השנתי
- tmv.in › דיווח, עם הבסיס החוקי, חובות הדיווח ותקדים 2019
- timesbull.com › דיווח, עם אופן חישוב המרווח ועם סעיפי ההגנה על האספקה
