גיל המעבר פחות יקר. אושרה תרופה חליפית מוזלת למדבקה ההורמונלית הפופולרית

ההחלטה אם לקחת טיפול הורמונלי בגיל המעבר מתקבלת בדרך כלל בין שני שיקולים: עד כמה גלי החום וההזעות פוגעים בשינה ובתפקוד, ומה המחיר שצריך לשלם כל חודש. השיקול השני נשמע טכני, אבל הוא זה שקובע בפועל אצל חלק מהנשים אם הטיפול בכלל מתחיל ואם הוא נמשך.

ב-20 באוקטובר אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי גרסה גנרית ראשונה למדבקה הורמונלית שבועית, מתוצרת חברת Zydus. גרסה גנרית היא תכשיר עם אותם חומרים פעילים ובאותו מינון כמו המקורי, שמייצרת חברה אחרת, ובדרך כלל הוא נמכר בזול יותר. המדבקה מודבקת פעם בשבוע על הבטן התחתונה ומשחררת שני הורמונים: אסטרוגן (Estradiol) במנה יומית של 0.045 מיליגרם, ופרוגסטוגן (Levonorgestrel) במנה יומית של 0.015 מיליגרם. היא מאושרת רק לנשים שרחמן במקומו.

למה שני הורמונים ולא אחד

טיפול באסטרוגן לבדו, אצל אישה שרחמה במקומו, מגדיל את הסיכון להתעבות של רירית הרחם, שהיא מצב שעלול להתפתח לכיוון ממאיר. תוספת הפרוגסטוגן נועדה למנוע את ההתעבות הזאת, ולכן כאשר שני ההורמונים נמצאים באותה מדבקה אין צורך בתכשיר נוסף במקביל.

פרופ' ננט סנטורו מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו ציינה שזהו היתרון המעשי של התכשיר: מוצר אחד נותן גם מענה לתסמינים וגם הגנה על רירית הרחם, ולכן המשטר הטיפולי פשוט יותר. היא הוסיפה שמתן דרך העור נחשב למסלול מועדף משום שהוא עוקף את הכבד, ושייתכן שבכך הוא מפחית את הסיכון לקרישי דם, וכי מחיר גנרי צפוי לשפר נגישות.

מה משתנה ומה לא

אישור גנרי שונה מאישור של תרופה חדשה. אישור גנרי קובע שהתכשיר פועל בגוף בדיוק כמו המקורי, והוא אינו מביא איתו ניסוי קליני חדש, אינו מוסיף נתוני יעילות או בטיחות ואינו מרחיב את ההתוויות של המוצר המקורי. הוא מכניס יצרן שני לשוק שבו עד כה היה יצרן אחד. ברשות ציינו שכתשעה מכל עשרה מרשמים בארצות הברית הם גנריים, ושתחרות כזאת מורידה מחירים; המחיר ומועד ההשקה של התכשיר החדש לא פורסמו.

ההתוויות נשארו כשהיו. הראשונה היא טיפול בגלי חום ובהזעות בעוצמה בינונית עד קשה בגיל המעבר. השנייה היא מניעת אוסטאופורוזיס אחרי גיל המעבר, התדלדלות של העצם שמגבירה את הסיכון לשברים; כאן מציין העלון שכאשר זו המטרה היחידה כדאי לשקול תחילה תרופות שאינן הורמונליות, ולבחון הפסקה כל שלושה עד שישה חודשים.

גם רשימת המצבים שבהם אסור להשתמש בתכשיר לא השתנתה, והיא ארוכה: דימום לא מוסבר מאיבר המין, סרטן שד בהווה או בעבר, קריש דם בוורידים העמוקים או בעורקים בהווה או בעבר, פגיעה בתפקוד הכבד, וחסרים תורשתיים שמגבירים נטייה לקרישה. תופעות הלוואי השכיחות הן תגובה באזור ההדבקה, דימום מהנרתיק, כאב בשד, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, כאב גב, דיכאון וכאב ראש.

בישראל האישור הזה אינו משנה דבר, משום שהוא אמריקאי ונוגע לתכשיר של יצרן שפועל באותו שוק. מי שמתלבטת על טיפול הורמונלי בגיל המעבר, או שמטופלת בו כבר ומתקשה בעלות, יכולה לשאול את רופא הנשים או את רופא המשפחה שתי שאלות: אם קיימת חלופה גנרית לתכשיר שהיא מקבלת, ואם מתן דרך העור מתאים לה יותר ממתן בכדורים.