ההורים שמביאים היום תינוק לטיפת חלב כמעט אינם מכירים את המחלה שממנה הם מחסנים אותו. חצבת היא עבורם שם מהעבר, משהו שסבתא מספרת עליו. זו בדיוק הנקודה: היעלמותה של מחלה מהתודעה היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהחיסון עבד, וגם הסיבה המרכזית לכך שקל להתייחס אליו כאל משהו שאפשר לדחות.
בקצרה
- המחקר פורסם ב-21 באוקטובר בכתב העת Nature Medicine, והוא חלק ממיזם בינלאומי למדידת נטל התחלואה בעולם.
- בשנת 2023 לא קיבלו את המנה הראשונה כ-23.7 מיליון תינוקות, אחד מכל חמישה בעולם.
- מחצית מהמנות שהוחמצו הן באפריקה שמדרום לסהרה, וכחמישית בדרום אסיה.
- שתי מנות בילדות מנעו לפי ההערכה קרוב ל-59 מיליון מקרי מוות בין 2000 ל-2024.
ב-21 באוקטובר פורסם בכתב העת Nature Medicine מחקר שבדק מה קרה למספרים האלה בפועל. חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה, במסגרת מיזם בינלאומי שמודד את נטל התחלואה בעולם, אספו נתונים על חצבת ועל כיסוי חיסוני בילדים מתחת לגיל חמש ב-204 מדינות וטריטוריות, לאורך 33 שנה. התמונה שעולה מהם מתחלקת לשניים: שלושה עשורים של הצלחה, ואחריהם היפוך.
המספר שהתהפך
בין 1990 ל-2019 ירד מספר מקרי החצבת בילדים מתחת לגיל חמש בכמעט 80 אחוזים. זו ירידה חדה, והיא מיוחסת כמעט כולה להרחבת החיסון השגרתי במדינות שבהן הוא לא היה זמין קודם לכן. במשך שלושה עשורים נמשכה אותה מגמה, שנה אחרי שנה, והיא הפכה את החצבת לאחת הדוגמאות שמביאים כשרוצים להסביר מה חיסון שגרתי מסוגל לעשות בקנה מידה עולמי. ואז, בתוך ארבע שנים בלבד, השתנה הכיוון.
2019: 11.1 מיליון מקרי חצבת בילדים מתחת לגיל חמש. 2023: 15.6 מיליון. ארבע שנים מחקו חלק ניכר ממה שנבנה בשלושה עשורים.
מאחורי המספר הזה עומד מספר אחר, שהוא למעשה הסיבה. בשנת 2023 לא קיבלו כ-23.7 מיליון תינוקות את המנה הראשונה נגד חצבת, אחד מכל חמישה בעולם. מחצית מהמנות שהוחמצו מרוכזות באפריקה שמדרום לסהרה, וכחמישית נוספת בדרום אסיה. אלה גם האזורים שבהם שיעור התמותה מהמחלה היה הגבוה ביותר לאורך כל תקופת המחקר.
למה דווקא עכשיו
החוקרים מצביעים על הקורונה כנקודת המפנה, אך מנסחים זאת בזהירות. ״ההתפרצות המחודשת חופפת להפרעות שגרם הקורונה לתוכניות החיסון, למערכות הבריאות ולמימון״, אמר פרופ׳ חבר בן סרטוריוס ממכון פרייזר באוניברסיטת קווינסלנד, מחבר המחקר. חפיפה בזמן אינה הוכחה לסיבה, והמחקר עצמו אינו טוען שהמגפה לבדה אחראית לעלייה.
התופעה אינה מוגבלת למדינות עניות. הכיסוי בחיסון המשולב נגד חצבת, חזרת ואדמת בגני הילדים בארצות הברית ירד מ-95 אחוזים ל-92 אחוזים, ולפי הנתונים שמביא המחקר זה מספיק כדי לאפשר התפרצויות. הסיבה נעוצה במידת ההדבקה של הנגיף: ארגון הבריאות העולמי מעריך שאדם אחד שחלה בחצבת עלול להדביק עד 18 אנשים במקום שבו החסינות נמוכה, שיעור גבוה בהרבה מרוב המחלות הנגיפיות המוכרות.
מהצד השני של המשוואה נמצאת ההערכה שמסבירה למה בכלל טורחים. לפי המחקר, שתי מנות החיסון בילדות מנעו קרוב ל-59 מיליון מקרי מוות בין 2000 ל-2024. באזור אחד, אוסטרליה וניו זילנד, הגיע הכיסוי במנה השנייה בשנת 2023 ל-96 אחוזים, השיעור הגבוה בעולם, מה שמראה שזהו יעד בר-השגה ולא שאיפה תיאורטית.
לקוראים בישראל המספרים האלה אינם מופשטים. החיסון נגד חצבת נמצא כאן בשגרת טיפת חלב מזה עשורים, והמחקר אינו משנה דבר בלוח החיסונים. מה שהוא כן מראה הוא כמה מהר יכולה הגנה להישחק כשמנות נדחות או מוחמצות, וכמה קשה אחר כך להשיב אותה. מי שמתכנן נסיעה עם פעוט לאזור שבו מתרחשת התפרצות יכול לבדוק מראש, בטיפת חלב או אצל רופא הילדים, אם המנות שניתנו עד כה מספיקות, ומתי אמורה להינתן המנה הבאה. זו שאלה קטנה, והתשובה לה כתובה בפנקס.
להרחבה בנושא חיסון נגד חצבת בילדים
- news.uq.edu.au › הודעת אוניברסיטת קווינסלנד, שחוקריה הובילו את המחקר, עם הציטוטים
- contemporarypediatrics.com › סיקור המחקר, עם נתוני הכיסוי העדכניים בארצות הברית ובעולם
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם הפילוח האזורי ועם מזהה המאמר
