האם סטרואיד במינון נמוך מקל על התשישות של קוביד ממושך?

ארבע שנים אחרי שהמונח נכנס לשפה, קוביד ממושך נותר אבחנה בלי טיפול. מי שנשאר עם תשישות שלא עוברת, עם קושי להתרכז ועם קוצר נשימה חודשים לאחר ההדבקה, מגיע לרופא המשפחה ומקבל לרוב מה שאפשר לתת: מנוחה, שיקום הדרגתי, ולעיתים ניסיון עם תוספים או עם סטרואידים על בסיס השערה. ההשערה הזאת הגיונית, מפני שאחד ההסברים המקובלים לקוביד ממושך הוא דלקת שנמשכת אחרי שהנגיף עצמו נעלם, וסטרואידים מדכאים דלקת.

ב-30 באוקטובר פרסמה אוניברסיטת וירצבורג שבגרמניה את תוצאות הניסוי שנבנה כדי לבחון את ההשערה הזאת ממש במרפאות רופאי המשפחה. המאמר עצמו פורסם שישה ימים קודם לכן בכתב העת eClinicalMedicine. התשובה שהתקבלה אינה שלילית לגמרי, אבל גם אינה מה שחיפשו.

איך הניסוי נבנה

בניסוי השתתפו 323 מבוגרים, רובם נשים, שכולם עברו הדבקה מאומתת בנגיף הקורונה לפני 12 שבועות לפחות ושעדיין סבלו מתסמינים אופייניים לקוביד ממושך. הם גויסו דרך מרפאות רופאי משפחה, והניסוי רוכז בבית החולים האוניברסיטאי של וירצבורג יחד עם מרכזים בטיבינגן ובקיל.

המשתתפים חולקו בהגרלה לארבע קבוצות שווות, ובמשך 28 יום קיבלו סטרואיד במינון נמוך (Prednisolone), שילוב של ויטמיני B1, B6 ו-B12, שניהם יחד, או תרופת דמה, כלומר תכשיר שנראה כמו התרופה אך אינו מכיל חומר פעיל. הניסוי היה כפול סמיות, כלומר גם המטופלים וגם הרופאים לא ידעו מי קיבל מה. התסמינים נמדדו בחמישה תחומים: תשישות, קוצר נשימה, חשיבה וריכוז, חרדה ודיכאון.

מה נמצא ומה לא

בקבוצות שקיבלו את הסטרואיד נרשמה אחרי ארבעה שבועות הקלה גדולה יותר בתסמינים מאשר בקבוצות שלא קיבלו אותו, וההפרש הברור ביותר נמדד בתשישות. זה הממצא החיובי. אבל החוקרים קבעו עוד לפני תחילת הניסוי כמה שיפור נדרש כדי שייחשב משמעותי למטופל בחיי היום-יום, וההפרש שנמצא לא הגיע לרף הזה.

נקודה שנייה מגבילה את הממצא עוד יותר. ההקלה שהסטרואיד העניק נעלמה אחרי שהטיפול הופסק, כפי שהסבירה פרופ' הנה קדושקביץ' מקיל, אחת ממובילות הניסוי. במחלה שנמשכת חודשים ושנים, טיפול שעוזר מעט במשך ארבעה שבועות ואז חוזר למצב ההתחלה אינו פתרון.

מה החוקרים ממשיכים לבדוק

מבחינת בטיחות התמונה הייתה רגועה: שני התכשירים נסבלו באותה מידה בכל הקבוצות, וכמעט כל המשתתפים השלימו את הניסוי. "המחקר שלנו אינו תומך בהמלצה לשימוש נרחב בסטרואיד", אמרה קדושקביץ'. פרופ' שטפני יוס מבית החולים האוניברסיטאי בטיבינגן הוסיפה שנדרש להבין טוב יותר לאיזה מטופלים הסטרואיד עשוי בכל זאת לעזור.

הצוות מציע שני כיווני המשך: טיפול ממושך יותר מ-28 יום, או ניסוי שמתמקד מראש בקבוצת מטופלים מוגדרת, אולי כאלה שיש להם סמני דלקת בדם. ניתוחי דגימות הדם מהניסוי עדיין לא הושלמו, ואלה עשויים לעזור לזהות מי הקבוצה הזאת.

למי שמתמודד עם קוביד ממושך, המשמעות היא שסטרואיד במינון נמוך אינו חסר השפעה, אבל בהיקף שנמדד כאן הוא גם אינו הטיפול שמחזיר את התפקוד, ואם הוא נלקח לאורך זמן בלי שיפור ניכר, זו סיבה טובה לשיחה מחדש עם הרופא המטפל. מי שהתחיל לקחת ויטמיני B במטרה להקל על התשישות יכול לדעת שהניסוי המסודר הראשון שבדק זאת לא מצא בהם תועלת.