מי שמתכנן טיול לתאילנד, לברזיל או להודו מכיר את הרשימה שרופא הנוסעים נותן לו לפני הטיסה: חיסונים, תכשיר דוחה יתושים, כילה מעל המיטה ושרוולים ארוכים בשעות הערב. נגד קדחת דנגי הרשימה הזאת כמעט מסתיימת שם. אין טיפול שמכוון לנגיף עצמו, והמניעה היא בעיקר עניין של להימנע מעקיצה.
בקצרה
- החיידק עובר מהיתושה לצאצאיה, ולכן האוכלוסייה המקומית מחליפה את עצמה בלי שחרור חוזר.
- ההגנה נשמרה גם במהלך התפרצות הדנגי הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בברזיל, ב-2024.
- מספר מקרי הזיקה בניסוי היה קטן מכדי לבדוק אם לשיטה יש השפעה גם עליו.
- התוצאות הוצגו בכינוס מקצועי, טרם עברו ביקורת עמיתים וטרם פורסמו בכתב עת.
ביום שבת הוצגו בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לרפואה טרופית ולהיגיינה, שנערך בנשיונל הארבור שבמרילנד, תוצאות ניסוי שמנסה לפעול בכיוון אחר לגמרי. במקום להגן על האדם מפני היתוש, הוא משנה את היתוש עצמו.
מה עושים ליתוש
השיטה נשענת על חיידק בשם Wolbachia, שנפוץ בטבע בחרקים רבים אך אינו מצוי באופן טבעי ביתוש Aedes Aegypti, המין שמעביר את קדחת הדנגי, את הצ'יקונגוניה ואת הזיקה. כשמכניסים את החיידק ליתוש, הוא מתחרה עם הנגיפים על משאבים בתוך גוף היתוש ומקשה עליהם להתרבות. התוצאה היא יתוש שעוקץ כרגיל, אבל מעביר פחות.
הפרט שהופך את זה לכלי מעשי הוא האופן שבו החיידק עובר הלאה. יתושה נושאת החיידק מעבירה אותו לצאצאיה, ולכן אחרי תקופת שחרור ראשונית אוכלוסיית היתושים המקומית מחליפה את עצמה בהדרגה ואין צורך לחזור ולשחרר. בניסוי הנוכחי השחרורים נמשכו מינואר 2021 עד מאי 2022, והמעקב נמשך הרבה אחריהם.

מה נמצא בבדיקות הדם
הניסוי חילק את העיר ל-58 אזורים שהוגדרו לפי אזורי הרישום של בתי ספר יסודיים. בהגרלה קיבלו 29 מהם שחרור יתושים נושאי החיידק בנוסף לפעולות ההדברה הרגילות, ו-29 האחרים המשיכו בהדברה הרגילה בלבד. באזורים כולם גויסו 5,757 ילדים בני שש עד 11, ובכל שנה, מ-2020 עד 2024, נלקחה מהם דגימת דם ונבדקה לנוגדנים.
רוב ההידבקויות בקדחת דנגי אינן גורמות למחלה ואינן מגיעות לרופא, ולכן ספירה של מקרים מאובחנים מחמיצה את רובן. בדיקת דם שנתית סופרת גם את מי שנדבק ולא ידע.
מתוך כל עשר הידבקויות שהיו צפויות באזורי הביקורת, כשבע נמנעו באזורים שבהם שוחררו היתושים. ההגנה נשמרה גם בשנת ההתפרצות הגדולה ביותר שנרשמה בברזיל.
התוצאה הכוללת הייתה ירידה של 68.6 אחוזים בהידבקות בנגיפים שמועברים ביתושים. בקדחת דנגי לבדה נמדדה ירידה של 68.5 אחוזים, ובצ'יקונגוניה 73.3 אחוזים. ההגנה הזאת נשמרה גם ב-2024, שנת התפרצות הדנגי הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בברזיל, כלומר דווקא בתנאים שבהם לחץ ההדבקה היה גבוה במיוחד.
מה עוד לא ידוע
לממצאים שלוש הסתייגויות, והחוקרים מציינים אותן בעצמם. הראשונה היא שבזיקה מספר המקרים בניסוי היה קטן מכדי לבדוק אם לשיטה יש עליו השפעה. השנייה היא שהתוצאות הוצגו בכינוס ועדיין לא עברו ביקורת עמיתים, כלומר בדיקה של חוקרים בלתי תלויים לפני פרסום, ולא פורסמו בכתב עת, ואף אחד מהדיווחים אינו מפרסם את טווחי הדיוק סביב המספרים. השלישית היא שהניסוי נערך בעיר אחת, ואקלים, בנייה וסביבת מחיה של יתושים נבדלים ממקום למקום.
פרופ' מאורו טיישיירה מאוניברסיטת מינס ז'ראיס הפדרלית, אחד משני החוקרים הראשיים, אמר שעריכת המחקר בתקופת מגפת הקורונה הייתה אתגר יוצא דופן. המחקר מומן ברובו על ידי המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית, והיתר על ידי משרד הבריאות של ברזיל.
בישראל אין כיום העברה מקומית של קדחת דנגי, והמשמעות המעשית נוגעת בעיקר למי שנוסע לאזורים שבהם המחלה נפוצה. למטייל שחוזר מברזיל, מתאילנד או מהודו עם חום גבוה, כאב ראש חזק, כאב מאחורי העיניים וכאבי פרקים כדאי לדעת שאלה התסמינים הקלאסיים של המחלה, ושכדאי להזכיר לרופא את היעד שממנו הגיע.
להרחבה בנושא מניעת קדחת דנגי
- eurekalert.org › הודעת אוניברסיטת אמורי, עם מבנה הניסוי ושיעורי ההגנה המלאים
- techtimes.com › סיקור הניסוי, עם ההשוואה למחקרים קודמים ולמגבלות המדידה
- archyde.com › דיווח על התוצאות, עם מצב ההיתר הרגולטורי בברזיל

