כדור יומי להרזיה הפחית את הפסקות הנשימה של חולי דום נשימה בשינה

יש בני זוג שמגלים את זה לפני הרופא. הנחירה נעצרת לכמה שניות, חוזרת בחניקה, וחוזר חלילה, עשרות פעמים בשעה. מי שישן ככה מתעורר עייף גם אחרי שמונה שעות במיטה, ובטווח הארוך הנשימה הקטועה מכבידה על לחץ הדם ועל הלב. הפתרון המקובל, מכשיר שמזרים אוויר בלחץ דרך מסכה בלילה (CPAP), עובד היטב, אבל לא מעט אנשים אינם מצליחים לישון איתו.

ביום שני התפרסמו בכתב העת JAMA תוצאות שני ניסויים קליניים מתקדמים (שלב 3) שבדקו דרך אחרת: כדור יומי להרזיה. בשני הניסויים השתתפו יחד 712 מבוגרים עם דום נשימה בשינה בדרגה בינונית עד חמורה ועם עודף משקל או השמנה, ב-66 מרכזים בתשע מדינות. באחד מהם נכללו מי שאינם משתמשים במכשיר הלילי ואינם מעוניינים בו, ובשני מי שמשתמשים בו וממשיכים.

מה נמדד בניסויים

המדד המרכזי בשני הניסויים היה מספר הפסקות הנשימה וההנשמות הרדודות בשעת שינה. אחרי שנה ירד המדד הזה בכ-18 הפסקות בשעה אצל מקבלי הכדור, לעומת כ-5 אצל מקבלי כמוסת הדמה, כלומר כמוסה בלי חומר פעיל. בקבוצה שלא השתמשה במכשיר הלילי הייתה זו ירידה של כ-44 אחוזים מנקודת הפתיחה, ובקבוצה שהמשיכה להשתמש בו ירידה של כ-28 אחוזים.

לצד זה ירד המשקל בכ-11 אחוזים בשתי הקבוצות, לעומת אחוז עד שניים אצל מקבלי כמוסת הדמה. לחץ הדם העליון ירד בכ-8 מילימטר כספית, וסמן דלקת בדם ירד בכ-39 עד 49 אחוזים. המרכיב הפעיל (Orforglipron) ניתן בכדור פעם ביום, בשונה מהתרופות הדומות שניתנות בזריקה שבועית, והוא מאושר בארצות הברית לטיפול בהשמנה אך לא לדום נשימה בשינה.

"הצניחות החוזרות ברמת החמצן שמתרחשות בהפסקות נשימה בשינה עלולות להכביד עם הזמן על לחץ הדם ועל הלב", אמרה ד"ר ואישנאבי קונדל מבית הספר לרפואה איקאן של הר סיני בניו יורק, שהציגה את התוצאות בכינוס איגוד הלב האמריקאי בשיקגו.

מה לא השתפר

דווקא התסמין שהמטופלים מרגישים לא השתפר באותה מידה. בשאלון שבו הם מדרגים את הפגיעה בתפקוד היומיומי בגלל איכות השינה לא נמצא הפרש מובהק בין הכדור לכמוסת הדמה. בנוסף, מטופלי סוכרת לא נכללו בניסויים כלל, אף שהם חלק גדול מאוכלוסיית הסובלים מדום נשימה בשינה, ופחות מארבעה אחוזים מהמשתתפים היו שחורים.

תופעות הלוואי לא היו זניחות. כשבעים אחוזים ממקבלי הכדור סבלו מתופעות במערכת העיכול, בעיקר בחילה, שלשול ועצירות, ורובן היו קלות עד בינוניות. שיעור מי שהפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי הגיע ל-12 מכל 100 בקבוצה אחת, לעומת כ-4 מכל 100 בכמוסת הדמה.

גם ההשוואה לתרופה המאושרת כבר למצב הזה אינה חד-משמעית. מומחית שהגיבה על התוצאות בכינוס ציינה שהמרכיב הפעיל הקיים בזריקה שבועית הפחית בניסוי קודם את מספר הפסקות הנשימה בכמחצית, ושיעור ההפסקות של הטיפול בגללו היה נמוך יותר. הניסוי מומן על ידי החברה המפתחת, ומדעניה שותפים לכתיבת המאמר.

מי שמתמודד עם דום נשימה בשינה ולא הצליח להתמיד עם המכשיר הלילי מקבל כאן אפשרות שנמצאת בדרך, אך טרם אושרה למצב הזה באף מדינה, והחברה מתכננת להגיש בקשה עד סוף השנה. בינתיים נותרת המסקנה המעשית שעולה מהנתונים: ירידה משמעותית במשקל מקלה על הנשימה בלילה, וזה נכון גם כשהיא מושגת בדרכים אחרות.