זריקת הרזיה שבועית הפחיתה כאבי ברך אצל שני שלישים מהמטופלים

מי שחי עם כאב בברך מכיר את המשפט שחוזר בכל ביקור במרפאה: כדאי להוריד במשקל. ההיגיון מאחוריו פשוט, כל קילוגרם שיורד מוריד עומס מהמפרק שנושא אותו, אבל בפועל ההמלצה הזאת נתקעת מהר. ירידה של חמישה עד עשרה אחוזים ממשקל הגוף אפשרית בדיאטה ובפעילות גופנית, ומעבר לזה הדרך נעשית תלולה מאוד, ובינתיים הכאב נשאר במקומו.

ביום ראשון פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine תוצאות שני ניסויים קליניים מתקדמים (שלב 3) שבדקו מה קורה כשהירידה במשקל גדולה פי כמה. הניסויים, שהובלו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן, כללו יחד יותר מאלף מבוגרים שסבלו מכאב בברך ומעודף משקל או השמנה. חלקם קיבלו פעם בשבוע זריקה של תרופה ניסיונית להרזיה (Retatrutide), והיתר קיבלו זריקת דמה, כלומר זריקה בלי חומר פעיל.

המצב שנבדק הוא דלקת מפרקים ניוונית בברך, שבה הסחוס המרפד את המפרק נשחק עם השנים עד שהעצמות נעות זו מול זו כמעט בלי כרית ביניהן. בארצות הברית חיים עם הכאב הזה כ-15 מיליון איש, בערך אחד מכל עשרים מבוגרים. הטיפול המקובל נשען על שיכוך כאבים, פיזיותרפיה וירידה במשקל, ובשלב מתקדם על החלפת המפרק בניתוח.

מה הראו המספרים

בנתונים המאוחדים של שני הניסויים הגיעו כשני שלישים ממקבלי התרופה להפחתה של מחצית ויותר בעוצמת הכאב, לעומת 38 מכל 100 ממקבלי זריקת הדמה. במינון הגבוה ביותר ירדו המשתתפים בכרבע ממשקל גופם בממוצע, ולפי הדיווח היו ביניהם מי שירדו ביותר מ-45 קילוגרם. הכאב נמדד בשני אופנים, במדד מקובל שמדרג את עוצמתו בסולם של עשר דרגות ובדיווח יומי של המשתתפים עצמם דרך אפליקציה.

לצד הכאב השתפרו גם מדדים אחרים. לחץ הדם ירד, רמות השומנים בדם ירדו, וכך גם סימני הדלקת בגוף. את ההקלה בכאב מסבירים החוקרים בעיקר בעומס שהוסר מהמפרק, אבל הם מציינים שגם הירידה בדלקת עשויה לתרום לה. לשם השוואה, התרופות המקובלות להרזיה מביאות בדרך כלל לירידה של עשירית עד חמישית מהמשקל, והתרופה שנבדקה כאן הגיעה לחמישית עד רבע, משום שהיא מפעילה שלושה מסלולים הורמונליים ולא אחד או שניים.

מה עוד לא ידוע

הסייגים אינם קטנים. מי שהיה זקוק להחלפת מפרק ברך לא נכלל בניסויים כלל, ולכן אין בהם תשובה לשאלה שמעניינת דווקא את מי שהכאב שלו חמור במיוחד. גם לא ידוע אם התרופה מאטה את שחיקת הסחוס עצמה או רק מקלה על הכאב, ולכן אי אפשר לדעת אם היא תדחה ניתוחי החלפת מפרק או תמנע אותם.

בנוסף, כל המשתתפים היו עם עודף משקל או השמנה, כך שאין בנתונים האלה מידע על אנשים במשקל תקין שסובלים מאותו כאב. המנגנון שבו הירידה במשקל מפחיתה את הדלקת במפרק אינו מובן עד הסוף, התרופה טרם אושרה לשימוש כלשהו, ומדענים של החברה המפתחת שותפים לכתיבת המאמר.

למי שחי עם כאב בברך ועם עודף משקל, הממצא הזה אינו שינוי שאפשר לפעול לפיו מחר בבוקר, משום שהתרופה אינה מאושרת לשחיקת סחוס באף מדינה. הוא כן מחזק את הקשר בין גודל הירידה במשקל ובין עוצמת ההקלה בכאב, וקשר כזה תקף גם כשהירידה מושגת בדרכים אחרות. פרופ' תומס שניצר, שהוביל את המחקר, הגדיר אותו צעד ראשון בלבד. מי שמתמודד עם שני המצבים יחד יכול להעלות את הנושא בפגישה הבאה עם האורתופד או עם רופא המשפחה.