תיקון של אות אחת בדנ"א החזיר לחולה במחלה תורשתית את החלבון שחסר לו

מי שחי עם מחלה גנטית מכיר את ההבדל בין טיפול שמפצה על מה שחסר ובין טיפול שמתקן את הסיבה. בחסר אלפא-1 אנטיטריפסין הגוף מייצר בצורה שגויה חלבון שתפקידו להגן על רקמת הריאות ועל הכבד, והטיפול המקובל הוא עירוי שבועי של אותו חלבון מבחוץ. העירוי מחזיר את הרמה בדם, אבל הוא אינו נוגע במה שגרם לבעיה מלכתחילה.

ב-2 בנובמבר פרסמו בית הספר לרפואה בהנובר שבגרמניה והאיגוד האירופי לחקר הכבד ממצא שמצביע על כיוון אחר. בכתב העת Journal of Hepatology דווח על מטופל שעבר תיקון של אות בודדת בדנ"א בתוך תאי הכבד שלו, ועל ביופסיה, כלומר דגימת רקמה שנלקחה מהכבד עצמו, שבדקה אחר כך מה בדיוק קרה שם.

מה בדיוק תוקן

עריכת בסיסים היא הגרסה המדויקת של טכנולוגיית המספריים הגנטיים. במחלה הזאת הפגם הוא אות אחת שגויה ברצף הדנ"א, ולכן אין צורך להחליף גן שלם. הכלי המולקולרי מזהה את האות, חורץ את הגדיל הנגדי של הדנ"א, ומערכת התיקון של התא עצמו משלימה במקום את האות הנכונה. בשונה מטיפולים גנטיים אחרים, לא מוסיפים כאן עותק חדש של הגן ולא שוברים את שני גדילי הדנ"א.

הביופסיה הראתה יעילות תיקון גבוהה דווקא במנה הנמוכה ביותר שתוכננה, ולא נמצאו בה שינויים לא מכוונים בסמוך לאות המטרה או במקומות אחרים. רמות החלבון התקין בדם היו יציבות ובעלות משמעות קלינית לפי ההודעה, והכבד הפך לתערובת של תאים שתוקנו לגמרי, תאים שתוקנו בחלקם ותאים שלא נערכו כלל. אחוזי התיקון המדויקים לא פורסמו.

מי קיבל את הטיפול

המאמר עצמו מתאר מטופל אחד. הודעת בית הספר לרפואה בהנובר מרחיבה ומספרת על שבעה מטופלים שקיבלו את הטיפול בניסוי משותף בבית החולים רנג'י בשנגחאי, שאליו נסעו מטופלים מגרמניה בליווי צוות רפואי, וחברה סינית שמפתחת את השיטה נשאה בעלויות. בין המטופלים אישה בת 55 עם הצורה החמורה של המחלה, שמקבלת עירויים שבועיים מאז 2011. לפי ההודעה, בדיקות הדם שלה אחרי שהות של ארבעה שבועות בשנגחאי הראו שהיא מייצרת שוב חלבון תקין, בלי תופעות לוואי ובלי צורך בעירויים.

לטיפול יש גם מגבלות. הוא אינו מחזיר לאחור נזק שכבר נגרם לריאות ולכבד, והבטיחות לטווח ארוך וההשפעה על קצב התקדמות המחלה טרם ידועות. הטיפול אינו מאושר באף מדינה, והניסוי בגרמניה מתוכנן להימשך בתחילת 2027, כך שמטופלים גרמנים לא יידרשו עוד לנסוע לשנגחאי.

לפי ההודעה, המחלה פוגעת בכ-120 אלף אנשים באירופה, אין לה מרפא, ולא פעם היא מאובחנת בטעות כאסתמה. פרופ' היינר ודמייר, מנהל המחלקה לגסטרואנטרולוגיה בהנובר, מסר שהממצאים פותחים פתח לטיפול בשורה של מחלות כבד תורשתיות אחרות, ובכלל זה מצבים נדירים שבהם יש בעולם מטופל בודד עם וריאנט מסוים.

למי שמתמודד עם מחלה גנטית נדירה או מלווה בן משפחה כזה, המרחק בין מקרה בודד בכתב עת ובין טיפול זמין בבית מרקחת נמשך שנים, ולעיתים הוא אינו נסגר כלל. בכל זאת, שיטת התיקון הזאת מכוונת לסוג הפגם ולא למחלה מסוימת, ולכן כל מחלה שנגרמת מאות שגויה אחת היא מועמדת אפשרית. מי שמקבל עירויים שבועיים יכול לשאול את הרופא המטפל אם קיים בארץ רישום לניסויים קליניים בתחום, מפני שזו בשלב הזה הדרך היחידה להגיע לטיפול כזה.