עמוד הבית > חדשות רפואה > הגלולה שאחרי: סקירה מצאה שתרופה אחרת מונעת יותר הריונות

הגלולה שאחרי: סקירה מצאה שתרופה אחרת מונעת יותר הריונות

סקירה שיטתית של ארגון Cochrane איחדה 87 ניסויים אקראיים שנערכו בכ-36 אלף נשים בגיל הפוריות. תרופה חוסמת פרוגסטרון (Mifepristone) במינון נמוך מנעה יותר הריונות מהתרופה המקובלת (Levonorgestrel), עם פחות תופעות לוואי, ואיכות הראיות לממצא דורגה כגבוהה.
הגלולה שאחרי: סקירה מצאה שתרופה אחרת מונעת יותר הריונות

השאלה נשאלת כמעט תמיד בלחץ. יש חלון זמן שנסגר, יש מדף בבית מרקחת, ויש אפשרות אחת שכולם מכירים בשם "הגלולה שאחרי". מה שפחות מוכר הוא שקיימת יותר מאפשרות אחת, ושהן אינן שוות זו לזו.

בקצרה

  • סקירה שיטתית של ארגון Cochrane, בהובלת אוניברסיטת Oregon Health & Science, איחדה 87 ניסויים אקראיים שנערכו בכ-36 אלף נשים בגיל הפוריות והשוותה בין השיטות למניעת היריון בדיעבד.
  • במינון נמוך, פחות מ-25 מיליגרם, הפחיתה תרופה חוסמת פרוגסטרון (Mifepristone) את מספר ההריונות בכרבע ויותר בהשוואה לתרופה המקובלת (Levonorgestrel), ואיכות הראיות לממצא הזה דורגה כגבוהה.
  • גם תופעות הלוואי היו מעטות יותר בסך הכול. מול משטר יוזפה, שיטה ותיקה שמשלבת שני הורמונים, ירדו במיוחד הבחילות וההקאות.
  • החיסרון המרכזי הוא איחור בקבלת הווסת. מול התקן תוך-רחמי מנחושת נמצאו שני ניסויים בלבד, ולפי הסקירה ברוב המדינות התרופה רשומה במינון גבוה יותר לצורך הפסקת היריון ולא כאמצעי למניעת היריון בדיעבד.

סקירה שיטתית שפורסמה בסוף השבוע בכתב העת Cochrane Database of Systematic Reviews ניגשת לפער הזה. צוות בהובלת אוניברסיטת Oregon Health & Science אסף 87 ניסויים אקראיים שנערכו בכ-36 אלף נשים בגיל הפוריות, והשווה ביניהם את השיטות השונות למניעת היריון בדיעבד.

מה בדיוק הושווה

ההשוואה המרכזית הייתה בין תרופה חוסמת פרוגסטרון (Mifepristone) ובין התרופה המקובלת ברוב העולם (Levonorgestrel), זו שנמכרת כגלולת היום שאחרי. רוב הניסויים שנכללו, 79 מתוך 87, נערכו בסין, ואחרים בבריטניה, בקובה ובמדינות נוספות.

התוצאה הייתה עקבית בשני המינונים שנבדקו. במינון נמוך, פחות מ-25 מיליגרם, נרשמו פחות הריונות (ירידה של כרבע ויותר בהשוואה לתרופה המקובלת) ואיכות הראיות לממצא הזה דורגה כגבוהה, כלומר מחקרים נוספים אינם צפויים לשנות אותו. במינון בינוני, בין 25 ל-50 מיליגרם, נמצא יתרון דומה, ולצדו פחות תופעות לוואי בסך הכול.

ההסבר שמציעים המחברים נמצא בדרך הפעולה. התרופה המקובלת מבוססת על הורמון סטרואידי, ומטרתה לדחות את הביוץ או לחסום אותו; התרופה שנבדקה כאן חוסמת דווקא את פעולתו של הורמון אחר, פרוגסטרון, ולכן היא עובדת במסלול שונה לחלוטין.

"המנגנון השונה הזה הוא חלק מהסיבה שפרופיל תופעות הלוואי שלה שונה משל שתי השיטות האחרות."

› ד"ר Shaalini Ramanadhan, המחברת הראשית של הסקירה

דלפק בבית מרקחת: הסקירה השוותה בין השיטות למניעת היריון בדיעבד ולא בדקה שיטה אחת בלבד.
דלפק בבית מרקחת: הסקירה השוותה בין השיטות למניעת היריון בדיעבד ולא בדקה שיטה אחת בלבד.

היכן מסתייגים המחברים

ההשוואה לשיטה שלישית חידדה את התמונה. מול משטר יוזפה, שיטה ותיקה שמשלבת שני הורמונים במינון גבוה, התרופה שנבדקה כאן הפחיתה את מספר ההריונות וגם צמצמה בחדות את הבחילות וההקאות.

החיסרון העיקרי מופיע דווקא בלוח הזמנים של הגוף. איחור בקבלת הווסת היה שכיח יותר בקרב מי שקיבלו את התרופה הזו, והמחברים מציינים שהאיחור עצמו עלול לעורר חרדה, משום שהוא נראה כמו כישלון של הטיפול. למרות זאת, שביעות הרצון מהטיפול הייתה שווה או גבוהה יותר בקרב אותן נשים, בכל מקום שבו נמדדה.

שתי מגבלות נוספות מחייבות זהירות בקריאה. הראשונה היא ריכוז גיאוגרפי: מרבית הניסויים נערכו באוכלוסייה אחת, בסין, וריכוז כזה מקשה להכליל את הממצא על אוכלוסיות אחרות שבהן דפוסי השימוש שונים. השנייה נוגעת לאפשרות שנחשבת ליעילה במיוחד, התקן תוך-רחמי מנחושת: כאן נמצאו שני ניסויים בלבד, מעט מדי כדי להסיק מהם דבר, ולכן הסקירה אינה קובעת דבר לגביו.

הפער הגדול ביותר בתיק הזה הוא רגולטורי. אותה תרופה מוכרת בעיקר בהקשר אחר לגמרי, של הפסקת היריון תרופתית, ולשם כך היא רשומה ברוב המדינות במינון גבוה בהרבה ובשילוב עם תרופה נוספת. ההקשר הזה גרר עליה ביקורת ציבורית, הגבלות חוקיות ואיסורים במדינות שונות, והמחברים מציינים אותו במפורש כחסם לזמינותה כאמצעי למניעת היריון בדיעבד.

מי שנזקק בשלב כלשהו למניעת היריון בדיעבד ימצא שהמסקנה המעשית מהסקירה צנועה מהכותרת שלה. השיטה המקובלת עובדת, והיא גם זו שזמינה בפועל כמעט בכל מקום, ואין בסקירה הזו שום דבר שמרמז על ויתור עליה. מה שהתחדש הוא שהתשובה לשאלה איזו שיטה יעילה יותר אינה בהכרח זו שנמצאת על המדף, וזו שאלה שאפשר להעלות בשיחה עם רופא או רוקח, ולא רק להסתמך על מה שמוכר ומזוהה.

להרחבה בנושא גלולת היום שאחרי

  1. medicalxpress.com › סיקור הסקירה, עם נתוני 87 הניסויים האקראיים וכ-36 אלף המשתתפות
  2. news-medical.net › סיקור הסקירה, עם הפילוח הגיאוגרפי של הניסויים ופרופיל תופעות הלוואי
  3. miragenews.com › סיקור הסקירה, עם ציטוט ד"ר Shaalini Ramanadhan והחסמים לזמינות התרופה
  4. cochranelibrary.com › הסקירה המלאה, כפי שפורסמה בספרייה של ארגון Cochrane

תוכן העניינים

medically.plus

התוצאות והמדדים המוצגים במאמר זה אינם מובטחים. לגורמים כמו גנטיקה, אורח חיים, תזונה ובריאות כללית יש השפעה על מדדים ותוצאות. אין בתוכן זה כל הבטחה או התחייבות להשגת תוצאה מסוימת.

פופולרי היום

Erectile dysfunction - בעיות זיקפה

אפשר לדבר על זה - הפרעות בזקפה הן לא גזירת גורל

מה עושים עם הכתמים שהופיעו לי על הפנים? |  medically plus - youtube

מה עושים עם הכתמים שהופיעו לי על הפנים?  

ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור, מסבירה כי חשיפה לשמש היא הסיבה העיקרית להופעת פיגמנטציה.

איך מטפלים בהיפרפיגמנטציה?

נושאים חמים

יכול לעניין...

עוד בנושא...

זריקה חודשית תאפשר לחולי פולימיאלגיה ראומטיקה (דלקת שרירים ראומטית) להפחית סטרואידים
ה-FDA אישר כדור חדש לסרטן שד מתקדם שהפסיק להגיב לטיפול ההורמונלי
זריקת ההרזיה הורידה את ההשמנה גם בילדים מגיל שש