סוכרת מסוג 2 יכולה להתקיים בגוף שנים בלי להודיע על עצמה. אין כאב, אין תסמין שמכריח לקום ולעשות משהו, ולכן הדרך היחידה לגלות אותה היא בדיקת דם שמישהו צריך לטרוח ולהגיע אליה. בבריטניה, למשל, מוזמנים כל מי שעברו את גיל 40 לבדיקת סקר תקופתית, ורק כארבעה מכל עשרה מגיעים בפועל. התוצאה היא מאות אלפי אנשים שהמחלה שלהם קיימת אך אינה מאובחנת.
בקצרה
- עבודה שהוצגה ב-28 בספטמבר 2026 בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת במילאנו בדקה מודל בינה מלאכותית שמזהה סימני סוכרת מסוג 2 מתוך הקלטת קול קצרה.
- המודל אומן על 63,283 הקלטות של 21,129 אנשים בבריטניה ובארצות הברית, ובבדיקה התבקשו המשתתפים לקרוא בקול קטע באורך עשרים שניות.
- המודל דירג נכון כבעלי סיכון גבוה שמונה מכל עשרה מהמדווחים על סוכרת, אך סימן כ-47 מכל 100 מהבריאים כחשודים.
- הביצועים היו נמוכים יותר בקרב משתתפים שחורים ובקרב מי שסבל ממחלת לב, מיתר לחץ דם או מהשמנה. הכלי אינו זמין בשום מקום ואינו תחליף לבדיקת דם.
בנקודת המחנק הזו, שבין מי שזקוק לבדיקה ומי שמגיע אליה, עסקה עבודה שהוצגה ב-28 בספטמבר 2026 בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת במילאנו. הרעיון שנבדק שם הוא סינון מוקדם שאינו דורש דם כלל: הקלטה קצרה של הקול.
מה הקול מסגיר
ההנחה שמאחורי העבודה היא שסוכרת ממושכת משאירה סימנים במערכת שמפיקה את הדיבור. סוכר גבוה לאורך זמן פוגע בעצבים ובכלי דם קטנים, וזה נוגע גם למיתרי הקול ולשליטה בנשימה. הצוות כיוון את המודל לזהות את השינויים האלה: צרידות וגרעיניות בקול, וקושי לשלוט באוויר לאורך משפט.
המודל, שפותח בחברת התוכנה Thymia יחד עם חוקרים מאוניברסיטת RMIT במלבורן, אומן על 63,283 הקלטות קול של 21,129 אנשים בבריטניה ובארצות הברית. בשלב הבדיקה התבקשו המשתתפים לקרוא בקול קטע באורך עשרים שניות מתוך משלי איזופוס, והמודל דירג אותם לפי סיכון.
בקבוצה הראשונה, של 7,319 מבוגרים בבריטניה, המודל נתן ציון סיכון גבוה יותר למי שדיווח על סוכרת מסוג 2 בשמונה מכל עשרה מהמקרים. בקבוצה השנייה, קטנה בהרבה, ההשוואה נעשתה מול בדיקת דם אמיתית ולא מול דיווח עצמי, ושם המודל זיהה נכון יותר משמונה מכל עשרה מהמטופלים שהמחלה נמצאה אצלם.
על כל 100 אנשים בריאים שנבדקו, המודל סימן כ-47 כבעלי סיכון גבוה. כלומר כמעט מחצית מהאזעקות היו אזעקות שווא.
המספר הזה הוא לב העניין. כלי סינון שמסמן כמעט מחצית מהבריאים כחשודים אינו כלי אבחון, והוא גם אינו יכול להיות כזה. הוא יכול להיות שלב מקדים שמזיז אנשים לכיוון בדיקת דם, וכאן דווקא יש היגיון בטעויות: מי שנשלח לבדיקה ומתברר שהוא בריא לא ניזוק, ומי שלא נשלח בכלל ממשיך לחיות עם מחלה לא מטופלת.
הפערים שהחוקרים מודים בהם
שתי מגבלות נוספות בולטות בנתונים. ביצועי המודל היו נמוכים יותר בקרב משתתפים שחורים, והחוקרים תולים זאת במספר הקטן שלהם במסד האימון. הביצועים היו נמוכים יותר גם בקרב מי שסבל ממחלת לב, מיתר לחץ דם או מהשמנה, כלומר בדיוק בקרב האוכלוסייה שבה סוכרת שכיחה במיוחד.
ד"ר גיידרה צ'פוקאיטיטה, חוקרת בחברה שהציגה את הממצאים, מסרה שדגימת קול אפשר לקחת בשיחת טלפון או באפליקציה, וכך אפשר להגיע לחלק גדול בהרבה מהאנשים שזקוקים לבדיקת דם מאשר במסלולים הקיימים. לצד זאת הדגישה שהמודל אינו תחליף לבדיקת דם, ושהוא לא צריך לעצור אף אדם שחושב שהוא זקוק לה. ד"ר לוסי צ'יימברס מארגון הסוכרת הבריטי, שהתייחסה לעבודה מבחוץ, ציינה שנדרש תכנון קפדני כדי לוודא שאף אחד לא נופל בין הכיסאות.
הנקודה המעשית עבור מי שיש לו גורמי סיכון לסוכרת מסוג 2 ודוחה את בדיקת הדם היא דווקא שהבדיקה עצמה זולה, מהירה ונגישה כבר היום, בלי להמתין לשום מודל. הכלי הזה אינו זמין בישראל ואינו מאושר בשום מקום, והוא לפני שלב הניסוי הקליני. הכיוון שהוא מסמן מעניין מסיבה לא שגרתית: הוא מספיק פשוט כדי להגיע לאנשים שאף בדיקה אחרת אינה מגיעה אליהם, גם אם אינו מדויק.
להרחבה בנושא סינון סוכרת בעזרת הקול
- medicalxpress.com › סיקור המחקר, עם שיעורי הדיוק ושיעור האזעקות השגויות
- yahoo.com › דיווח, עם המגבלות באוכלוסיות שונות והתייחסות ארגון הסוכרת
- aol.co.uk › דיווח נוסף, עם נתוני ההיענות לבדיקות הסקר בבריטניה
