צרפת דיווחה על ההדבקה הראשונה בבני אדם בנגיף שפוגע בבקר

בקיץ האחרון התחילו רפתנים במזרח צרפת לשים לב שמשהו לא בסדר עם הפרות. חום, שלשול, ירידה חדה בתנובת החלב. אחד מהם סיפר לתקשורת המקומית שאיבד כ-4,000 ליטר חלב בעשרה ימים. הנגיף שאותר אצלן נשא שם שרוב האנשים מעולם לא שמעו, ולא היה שום טעם שישמעו: עד אז הוא נחשב לנגיף של חיות בלבד.

ב-22 באוקטובר הודיעו משרדי הבריאות והחקלאות בצרפת שהנגיף הזה, נגיף השמונדה, אותר לראשונה בבן אדם. המטופל אושפז במרכז הרפואי האוניברסיטאי בליון בשל מחלה חמורה אחרת, והיה במצב של דיכוי חיסוני עמוק, כלומר מערכת ההגנה שלו הייתה מוחלשת מאוד. הוא נפטר בתחילת אוקטובר, ולפני כן פיתח סיבוכים נוירולוגיים שלפי הממצאים המוקדמים קשורים לזיהום.

נגיף שעבר את הגבול בין המינים

הנגיף זוהה לראשונה באמצע שנות השישים בניגריה, ומאז דווח על נוכחותו בבקר במדינות באפריקה וביפן. באירופה הוא התגלה לראשונה בסוף יולי 2026, ומאז נמצא בחיות משק בכ-14 מדינות במערב היבשת, בהן גרמניה, שווייץ וצרפת. הוא מועבר בעיקר בעקיצות של יבחושים, חרקים מעופפים זעירים, ובפרות הוא מתבטא בחום, בשלשול, בחוסר מעש ובירידה בתנובת החלב.

ההשערה המובילה של הרשויות הצרפתיות היא שהמטופל נעקץ ביבחוש במזרח צרפת, באזור שבו הנגיף פשט בחיות בחודשי האביב והקיץ. זהות מין היבחוש שהעביר את הזיהום אינה ידועה. הבירור הקליני, המעבדתי והאפידמיולוגי נמשך, והמקרה דווח גם לארגון הבריאות העולמי וגם למרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן.

מה אומרות הרשויות

משרדי הבריאות והחקלאות בצרפת מסרו שלא זוהה בשלב הזה סיכון בריאותי לציבור הרחב, ותיארו את המקרה כחריג, שנובע מהחלשה קשה של מערכת החיסון של המטופל. המרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן הודיע שהוא עוקב אחרי המצב בקפידה, שהוא פועל מול הרשויות בצרפת ומול שותפים אירופיים, ושהוא מרחיב יחד עם מעבדת ייחוס של האיחוד את יכולת הבדיקה, כדי לסייע למדינות לחפש מקרים נוספים. באותה הודעה נכתב גם שפעילות היבחושים דועכת עם ירידת הטמפרטורות.

ארגון הבריאות העולמי תיאר את המקרה כבודד ואמר שאין זה סביר בשלב הזה שהוא יוביל להתפשטות רחבה, אך הוסיף שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את דרכי ההעברה של הנגיף. מנהל הארגון, טדרוס אדהנום גברייסוס, שלח תנחומים למשפחת המטופל. טרם נקבע אם הנגיף הוא שגרם למות המטופל או תרם לו.

בישראל התייחסו לידיעה שני מומחים למחלות זיהומיות. פרופ׳ אייל לשם מהמרכז הרפואי שיבא הסביר שמעבר בין מינים הוא תופעה נדירה, משום שנגיפים מותאמים בדרך כלל למאכסן מסוים, כלומר למין אחד שבו הם חיים, ושהגורם המרכזי כאן הוא מן הסתם הדיכוי החיסוני העמוק של המטופל. פרופ׳ טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד וראש צוות ההיערכות למגפות במשרד הבריאות, אמר שנגיף אכן יכול להיעשות מותאם יותר לאדם, וזה היה מדאיג, אבל שגם מערכת חיסון מוחלשת לבדה מסבירה את ההדבקה. ״על פניו, כרגע אין משהו שמדאיג במיוחד״, אמר.

מי שחי בישראל אינו נדרש לעשות דבר בעקבות הידיעה הזאת: הנגיף לא אותר כאן, הוא אינו עובר מאדם לאדם לפי מה שידוע כיום, והמקרה היחיד בעולם התרחש אצל אדם עם מערכת חיסון מוחלשת מאוד. הערך המעשי כאן הוא אחר, והוא נוגע למי שנמצא בעצמו בדיכוי חיסוני, למשל אחרי השתלה או במהלך טיפול כימותרפי: עקיצות חרקים אינן מטרד בלבד אצל האוכלוסייה הזאת, ולכן הגנה מפניהן, ודיווח לרופא על חום בלתי מוסבר אחרי טיול בטבע, אינם זהירות מוגזמת.