מי שסובל מצרבת שחוזרת כמעט כל ערב, גם אחרי שנים של כדורים להורדת חומציות, מכיר את הצעד הבא בשרשרת. הרופא מפנה אותו לגסטרוסקופיה, בדיקה שבה מחדירים צינור דק עם מצלמה דרך הפה אל הוושט ואל הקיבה. היא נעשית בדרך כלל בהרדמה קלה, מחייבת הגעה לבית חולים, ליווי הביתה ולא מעט המתנה בתור.
בקצרה
- הספוג אוסף תאים מרקמת הוושט בדרכו חזרה, והם נשלחים למעבדה.
- בפיילוטים באנגליה ובסקוטלנד ירד הביקוש לבדיקת מצלמה בשיעור חד.
- אצל חלק מהנבדקים הכדור אינו נבלע עד הסוף ויש לחזור על הבדיקה.
- תוצאה חריגה מחייבת בכל מקרה גסטרוסקופיה כדי לאשש את האבחנה.
בבריטניה מנסים כבר כמה שנים להחליף את השלב הזה בבדיקה פשוטה בהרבה, וביום שני הפך הניסיון הזה להמלצה כתובה. המוסד הלאומי למצוינות בבריאות ובטיפול, הגוף שמחליט אילו טכנולוגיות ייכנסו לשירות הבריאות הלאומי באנגליה, פרסם הנחיה בטיוטה שממליצה על שתי בדיקות ספוג, בשמות Cytosponge ו-EndoSign, לאנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לסרטן הוושט.
איך בולעים ספוג
הנבדק בולע עם מים כדור שקשור בחוט דקיק. בקיבה הכדור מתמוסס ומשחרר ספוג קטן ודחוס, וכעבור כמה דקות מושכים את החוט בעדינות. בדרך חזרה הספוג אוסף תאים מרקמת הוושט, והם נשלחים למעבדה. את הבדיקה כולה, שנמשכת כשבע דקות, מבצעת בדרך כלל אחות, והיא אפשרית במרפאת רופא משפחה, בבית מרקחת בקהילה או במרכז אבחון מקומי.
מה שמחפשים בתאים האלה הוא ושט בארט, מצב שבו חומציות שעולה מהקיבה משנה בהדרגה את הרקמה שמצפה את הוושט מבפנים. אצל חלק קטן מהאנשים עם המצב הזה התאים ממשיכים להשתנות ועלולים להתפתח לגידול. לפי הגוף הבריטי, כאחד עד שניים מכל 100 מבוגרים חיים עם ושט בארט, ובבריטניה מאובחנים כל שנה יותר מ-9,000 אנשים עם סרטן הוושט, לרוב בשלב מאוחר שבו הטיפול קשה.

מה כבר נמדד בשדה
הבדיקה אינה המצאה טרייה, והיא נבדקת בפיילוטים באנגליה ובסקוטלנד כבר כמה שנים. לפי נתונים שמרכזת אגודת המחקר לסרטן הבריטית, שימוש בה כמסננת למי שממתין לבדיקת מצלמה הוריד את הביקוש לגסטרוסקופיות בכשמונה מכל עשר הפניות באנגליה ובשיעור דומה בסקוטלנד, ובמעקב ארוך יותר במרכז רפואי אחד נמנעו כשישה מכל עשרה מהבדיקות.
מתוך כל עשר הפניות לבדיקת מצלמה בגלל צרבת, כשמונה לא נדרשו בכלל אחרי שהוכנסה בדיקת הספוג.
אותו דף נתונים מפרט גם את המגבלות. אצל כאחד עד אחד וחצי מכל עשרה נבדקים הכדור אינו נבלע עד הסוף, ואז יש לחזור על הבדיקה. גם בבליעה מלאה עלולים לפספס עד אחד מכל עשרה מקרים של ושט בארט. בפחות ממקרה אחד מכל 5,000 הספוג נפרד מהחוט ונדרשת הוצאה בבדיקת מצלמה. והבדיקה מזהה רק מה שקורה בוושט עצמו, ולא מעבר לו.
מה עוד לא סגור
ההנחיה שפורסמה היא טיוטה בלבד. ההתייחסויות הציבוריות אליה נאספות עד 7 בדצמבר, ועדת ההערכה תתכנס שוב באמצע החודש, וההמלצות הסופיות צפויות בתחילת השנה הבאה. פרופ' ג'ונתן בנגר, המנהל הכללי של הגוף הבריטי, אומר שבדיקות הספוג מציעות דרך מהירה ופחות פולשנית לאתר שינויים מדאיגים, ופרופ' פיטר ג'ונסון, המנהל הקליני הארצי לענייני סרטן בשירות הבריאות האנגלי, מציין שאלפי אנשים כבר נבדקו בפיילוטים.
הגוף הבריטי מדגיש שאף בדיקה, כולל גסטרוסקופיה, אינה מזהה כל מקרה, ולכן מי שקיבל תשובה מרגיעה בבדיקת הספוג אמור להישאר במעקב ארוך טווח ולא להתייחס אליה כאל סגירת תיק.
ההנחיה הזאת אנגלית, והיא אינה מחייבת את משרד הבריאות או את קופות החולים בישראל. מה שכן אפשר לקחת ממנה הוא נקודה לשיחה הבאה אצל רופא המשפחה: מי שבולע תרופות להורדת חומציות שנים, ונמנע עד כה מבירור מפני שהבדיקה נשמעה לו מאיימת, יכול עכשיו לשאול אם מצב הוושט שלו ראוי לבדיקה ואיזו אפשרות זמינה לשם כך בארץ.
להרחבה בנושא אבחון מוקדם של סרטן הוושט
- newswav.com › דיווח העיתון The Independent, עם דברי הנהלת NICE ושירות הבריאות
- yahoo.com › דיווח ה-BBC על ההנחיה, עם הסייג לנבדקים שקיבלו תשובה מרגיעה
- cancerresearchuk.org › דף אגודת המחקר לסרטן הבריטית, עם נתוני הפיילוטים והמגבלות

