רופאי משפחה באנגליה יציעו בדיקת דם לאיתור מוקדם של סרטן, בניסוי ראשון מסוגו

מי שהגיע לרופא המשפחה עם נפיחות בבטן שלא עוברת, או עם אי-נוחות מתמשכת, מכיר את הדילמה: רוב המקרים האלה אינם סרטן, ולכן ההפניה הדחופה לבירור אינה אוטומטית. בבריטניה רק 2 עד 6 אחוזים מההפניות הדחופות לבירור סרטן מסתיימות באבחנה, ובמקביל חלק מהמאובחנים מגיעים מאוחר מדי.

ב-4 בנובמבר הודיעו שירות הבריאות הלאומי הבריטי ומשרד הבריאות שם על ניסוי שמנסה לפתור בדיוק את הדילמה הזאת. בניסוי, שנקרא STRIDE-RCT, יקבלו רופאי משפחה בדיקת דם שמחפשת בבת אחת סימנים לכמה סוגי סרטן ומסייעת להחליט את מי להפנות בדחיפות ואת מי לא.

מה הבדיקה עושה

הבדיקות פותחו באוניברסיטת בירמינגהם ובשיתוף גופים נוספים. המטופל נותן מבחנה אחת או שתיים של דם במרפאה, לצד בדיקות הדם השגרתיות. הניתוח מודד חלבונים בדם, מזהה דנ"א שמשתחרר מגידולים ומשתמש בבינה מלאכותית כדי לשקלל את התוצאה, ואז מצביע גם על האיבר שממנו הסימן מגיע.

המרפאות הוקצו בהגרלה. בחצי מהן יוצע לכל מטופל שעומד בתנאים לעשות את הבדיקה לצד הטיפול הרגיל, ובחצי השני יימשך הטיפול הרגיל בלבד. בהמשך תושווה התוצאה בין שתי הקבוצות על בסיס הרשומות השגרתיות של שירות הבריאות. במקביל יתעדו הרופאים עד כמה הם חושדים בסרטן, כדי שאפשר יהיה לבדוק אם הבדיקה מוסיפה מעל השיקול הקליני.

רשימת הסוגים שהבדיקה מחפשת ארוכה, ומשותף לרובם שהם מאובחנים לא פעם בשלב מתקדם. לפי הדיווח מדובר ב-14 סוגים, ובהם מעי גס, מעי דק, קיבה, ושט, לבלב, כבד, דרכי מרה, כיס מרה, שחלה, רירית הרחם, כליה, שלפוחית השתן וערמונית.

מבחינת המטופל, מה שמשתנה בפועל קטן. אין כאן בדיקה נוספת שצריך לנסוע אליה, אין הכנה מיוחדת ואין צום: הדם נלקח באותו ביקור ובאותה דקירה. ההחלטה שאחריה היא זו שמשתנה. במקום שרופא יישען על תחושה קלינית בלבד כדי להכריע אם נפיחות בבטן מצדיקה הפניה דחופה, תהיה לו עוד נקודת מידע אחת. אם הניסוי יצליח, המשמעות אינה בדיקת סקר לכל האוכלוסייה אלא כלי מיון בידי רופא המשפחה, בדיוק ברגע שבו מטופל כבר נכנס לחדר עם תסמין.

למה דווקא בשלב הזה

באנגליה מאובחנים כל שנה כ-71 אלף אנשים בסרטן הלבלב, הקיבה, הכבד, השחלה או המעי הגס, וכ-35 אלף מתים מהם. בסרטן מעי גס שאובחן בשלב הראשון, כ-9 מכל 10 מטופלים חיים לפחות חמש שנים; בשלב הרביעי, כ-1 מכל 10.

שרת הבריאות הבריטית, איווט קופר, אמרה שהניסוי יברר אם בדיקות דם פשוטות יכולות לעזור לרופאי המשפחה לזהות מוקדם בהרבה את המטופלים שזקוקים לבירור דחוף. המחקר מתוקצב בעד 8.49 מיליון ליש"ט דרך המוסד הלאומי למחקר בבריאות ובטיפול, במימון המשרד למדעי החיים.

תוצאה חיובית אינה אבחנה, ותוצאה שלילית אינה אישור שאין סרטן; הבדיקה נבדקת כעזר להחלטה ולא כתחליף לה. בישראל אין כרגע בדיקה כזאת בשגרה, והחלטות על בדיקות סקר נקבעות בסל ובחוזרי משרד הבריאות.