בדיקת דם ישראלית זיהתה נשים בסיכון לחזרת סרטן השד שהשיטות הקיימות פספסו

אשה שסיימה טיפול בסרטן שד בשלב מוקדם יוצאת מהמרפאה עם שתי הודעות סותרות. הראשונה היא שהטיפול הצליח. השנייה, שבחלק מהמקרים המחלה חוזרת בכל זאת, ושאין דרך טובה לדעת למי זה יקרה. השיעור המקובל נע בין 20 ל-40 אחוזים מהמקרים.

ביום רביעי פורסם בכתב העת Nature מחקר שמנסה לצמצם את חוסר הידיעה הזה. בראשו עמדו פרופ' אפרת שמע ממכון ויצמן למדע ופרופ' גיא רון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם רופאים מהמרכז הרפואי קפלן ומשיבא וקבוצות מצרפת, מגרמניה, מאיטליה ומארצות הברית. הרעיון שבבסיסו נשען על משהו שקורה בגוף כל הזמן: תאים שמתים משחררים לדם שאריות של החומר התורשתי שלהם, סלילי DNA עטופים בחלבונים. על העטיפה הזאת יושבים סימונים כימיים שמכונים סימונים אפיגנטיים, והם שמחליטים אילו גנים יפעלו בתא ואילו יושתקו. התא אינו קיים עוד, אבל ההוראות שהפעיל נשארות על השאריות.

איך נבנתה הבדיקה

החוקרים מיפו תחילה את הסימונים האלה ברקמת גידול של 12 מטופלות שהיו לפני ניתוח להסרת הגידול, ואז חיפשו את אותם סימונים בדם. הם צבעו עשרות סוגי סימונים בסמנים זוהרים, סרקו מיליוני שאריות במיקרוסקופ שמזהה מולקולה בודדת, והריצו על הדפוסים מודלים של בינה מלאכותית. הבדיקה פותחה על דמם של 77 מטופלות סרטן שד שהיו במעקב של חמש שנים לפחות במרפאת מאיו בפלורידה, לעומת 30 נשים בריאות, ואחר כך הורחבה ל-188 מטופלות בעזרת שיבא וקפלן.

בגידולים מקומיים בגודל של עד שני סנטימטרים זיהתה הבדיקה את המחלה בדיוק של 95 אחוזים, ולפי החוקרים התוצאה נשמרה גם ברקמת שד צפופה, שבה הממוגרפיה מתקשה לראות גידולים. במדגם המורחב, אמרה שמע, הבדיקה "הציגה ביצועים זהים בסוגים שונים של סרטן השד".

מה שהתגלה בתוך הגידול

בתוך הגידולים נמצאה קבוצה קטנה של תאים תוקפניים וחדירניים במיוחד, עם חתימה אפיגנטית מיוחדת, וזה נכון גם בגידולים שאינם נחשבים תוקפניים. כמה שהחתימה הזאת הייתה שכיחה יותר בדם, כך היה הסיכון לחזרת המחלה גבוה יותר. לפי החוקרים, הגמישות האפיגנטית היא מה שמאפשר לתאים האלה לשרוד טיפול ולחזור.

הבדיקה ניסיונית, והמדגם שעמד בבסיס נתוני הדיוק קטן. בפרסומים על המחקר אין נתון על שיעור התוצאות השגויות, אין לוח זמנים לשימוש קליני ואין מידע על מחיר הבדיקה או על זמינותה בישראל.

מי שנמצאת במעקב אחרי טיפול בסרטן שד אינה צריכה לעשות דבר בעקבות הפרסום הזה, משום שהבדיקה אינה זמינה בשום מרפאה. מה שכן נגזר ממנו הוא כיוון: השאלה מי זקוקה לטיפול אגרסיבי יותר ומי אפשר לחסוך ממנה אותו נשענת כיום על מאפייני הגידול ברקמה, ובעבודה הזאת היא מתחילה להישען גם על מה שהגידול משאיר בדם. פרופ' שמע אמרה שהיעד הבא של הקבוצה הוא לחפש טיפולים שישללו מתאי הסרטן את אותה גמישות.